בלוג - מתבגרים על זה #טיפול רגשי

פגיעה טקסית מכוונת במהותה לפרק של השלמות הפנימית של הנפגע/ת דרך פירוק הזהות ויחד איתה הטלת ספק של כל מה שנחשב מובן, נכון, מוסרי, קדוש. דרך טקסי השפלה בתחפושת של קודש או טקס נוצרת הכחדה של אמון בקשר, הכחשה של טוב והכחדה של משמעות המילים, למילים כבר אין תרגום נכון או ראוי שחופף מציאות. כל זה מוחלף בתחושה של חילול וריק קיומי, זהות שנמחקה והושחתה ועכשיו מבקשת לחזור לפעום, להכניס אויר, לנשום מתוך המוות שהיא חוותה. כשהאדם מתחיל להבין חזרה את המוסר הראוי הוא מתחיל לחפש משמעות, משמעות ללא תנאי וללא שליטה/ כפייה/ כאב / רמיסה. אט אט את חלקי העצמי המרוסקים מחוברים לזהות שיש בה כוונה, אמונה, משמעות וקול פנימי יציב ונקי שאין בן תחושת אשמה, תחושת השפלה או רגשי נחיתות מול העולם/ הפוגעים. זה מסע ארוך ועמוק, מורכב שיש בן המון הצטלבויות, המון כאב, המון בלבול. מבוך שצריך לצעוד בו עם המון אמונה, סבלנות וגם פנס שמאיר את הדרך ומייצר בה שלמות וזהות, בונה ומדביק את רסיסי העצמי שנשחקו וחוללו, עוטף אותם באור ובהגנה.

מחקר שמפורסם על ידי כתב העת Journal of Human Development and Capabilities. קשר ישיר ומדאיג בין חשיפה מוקדמת לסמארטפונים לבין התפתחות בעיות נפשיות חמורות בבגרות. הממצאים מצביעים על כך שילדים המקבלים גישה למכשירים חכמים לפני גיל 13 סובלים משיעורים גבוהים של מחשבות אובדניות, תוקפנות ופגיעה בדימוי העצמי, כאשר נשים פגיעות במיוחד לתופעה. כיצד האלגוריתמים ממכרים והרשתות החברתיות פוגעים בתפקודים בסיסיים כמו שינה, תקשורת בין-אישית ויחסים בתוך המשפחה. המחברת קוראת לרגולציה ממשלתית מחמירה להגבלת גיל השימוש, אך מדגישה כי האחריות המכרעת מוטלת על הורים לאמץ סמכות הורית ולהגביל את זמן המסך באופן אקטיבי. לסיכום, המאמר מזהיר כי ללא שינוי תפיסתי וחינוכי, דור ה-Z ודורות העתיד יעמדו בפני משבר חוסן נפשי חסר תקדים המשפיע על האנושות כולה.

שיח על מיניות, התנהגות מינית בתוך הבית בין הורים לילדים, התנהגות מינית וחיבור לרצון הפרטי תוך שמירה על גבולות שמאפשרים מיניות מיטיבה וחקירה נכונה ומותאמת גיל. שיח מרתקת עם סהר גל אחת מהאושיות בתחום המיניות והשיח על מיניות

תוכנית מיוחדת שבה שוחחנו על אחת מהסוגיות המובילות והמאתגרות ביותר בהורות במאה ה-21: קשב וריכוז, הפרעות התנהגות ונוער פורע חוק. בפרק הזה אירחתי עם יותם ויסקופ, מומחה ידוע בתחום, שמביא עמו ניסיון עשיר וידע רחב בנושא. במהלך השיחה, יותם פירט בפנינו את הקשר בין הפרעות קשב לבין התנהגויות בעייתיות אצל גיל ההתבגרות. דנו בשאלות חשובות כגון: מהן הסיבות השכיחות להפרעות אלה? וכיצד ניתן לזהות סימנים מוקדמים שיכולים לעזור להורים ולמורים להתמודד עם האתגרים הללו?

אחד הפחדים הכי חזקים של הורים זה אובדנות, חשש שהילד יעשה משהו לעצמו, חשש שיהיה לו קשה מידי וזה יגרור אותו לפעולת אל חזור. בהחלט מחשבות שמעסיקות הורים, בשנים האחרונות ביתר שאת, ויש לזה הרבה סיבות. ערך המשפחתיות מתפורר, משפחה גרעינית שהיא מרכז הכוח, השלד של הביטחון הרגשי הפכה מאגרוף חזק ושומר ליד רפויה ומפורקת. כל אחד בחדרו, הקפיטליזם מאפשר עושר של חומר ומייצר הזנחה של האושר. הורים עובדים שעות רבות (גם כאשר עובדים מהבית), ילדים נמצאים רוב היום ללא השגחה, ללא שיח, ללא מגע עיניים. מפגשים משפחתיים הפכו להיות נדירים, בימי שישי סביב שולחן השבת וגם אז לא תמיד. אנחנו פוגשים את הילדים כהורים בעיקר סביב המשוב של משרד החינוך, ובעיקר כאשר הילד מחסיר או לא מכין שיעור בית. איך מייצרים תקשורת בונה ויציבה שמגנה על הנפש ומצמצמת את הסיכון לאובדנות .

כמה כאב יש בנו כשהילד שלנו עומק מולנו ומשקר, מסתכל לנו בעיניים ופשוט משקר, בלי להתבלבל – פשוט משקר. אנחנו יודעים שהוא משקר, זה מקפיץ בתוכנו תסכול, זה יכול לתסכל, להכעיס ולייצר בנו רגשות של האשמה, הלקאה עצמית ולא מעט סבל. שכבות הסבל הללו, שוקעות בתוכנו ומייצרות רעש, זה צובע את האווירה המשפחתית וזה פוגם בקשר שלנו עם הילדים שלנו. כשהם משקרים ואנחנו מתעלמים, כי אנחנו לא רוצים עימות, כי אנחנו לא רוצים להתבונן למציאות הזו ולהאמין לה אנחנו צריכים להבין שההתעלמות היא לא מהשקר, ההתעלמות היא מהבעיה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים למציאות מורכבת ומאוד מושתקת של אלימות מילולית ופיזית של ילדים כלפי הורים, התפרצויות זעם של ילדים בצורה מאוד קיצונית. התפרצויות זעם שיכולות לבוא לידי ביטוי גם באלימות וגם בשתיקה, בצורה של ברוגז נוכח, איומים על אובדנות, "אני אעזוב את הבית", "את לא תראי אותי יותר". התפרצויות שיכולות לבוא לידי ביטוי גם בצורה של סחיטה : "אם לא תתני לי אני לא אלך לבית הספר", "אני חייב שתקני לי את זה... ". תובענות ונדנוד- תלות שלא מאפשרת להורה חופש בתוך הבית, צמצום מלא של מוטת השליטה ההורית. ויש גם את ההתפרצויות השקטות שבהן הילד מתפרץ לתוך עצמו, מתכנס, נעלם, בודד, יושב לבד בחדר עם אוזניות, לפעמים אפילו בחושך. להתפרצויות הזעם האלו שמגיעות בכל מיני צורות וגוונים יש השפעה על התא המשפחתי כולו, על הזוגיות, על תפיסת ההורות ועל מקומם של הורים בתוך התשתית המבנית של התא המשפחתי. מדריך להורים