סדנת מיניות מתבגרים מתבגרות
הורות, מיניות בריאה, בנות מצווה, חטיבה, תיכון, בנים, בנות
בעוד השיח השלילי אודות מיניות מדגיש אלימות, סכנה, הימנעות, מניעה וחולי.
שיח על מיניות חיובית מבקש לקדם תקשורת רגשית כנה ומשמעותית, חיבור לרגש וחוויית עונג.
שיח שניגש לנושא מהצד החיובי שדרכו יוכלו בני ובנות הנוער לבחון את המציאות המינית אליה הם חשופים כיום מגיל צעיר בצורה פרוצה, לא מותאמת ולא בריאה ובעיקר בלי כלים לתרגום המסרים.
שיח שמייצר הקשבה פעילה שיכולה להוביל לשינוי תפיסתי, רגשי והתנהגותי.
מטרת הסדנה לספק נקודת מבט חיובית, חיבור בני הנוער לרגשות שלהם, יצירת שיח שמחבר לרגש ומעודד שיח על מיניות בצורה גלויה, בלי בושה.
בעיקר לספק להן מידע אמין ומותאם גיל ורגש ולספק את הסקרנות הטבעית שמקבלת חיזוק מהרשתות החברתיות.
אני מאמינה שמתבגרים/ות כיום צריכים לקבל בעלות על המיניות שלהם, על הרגשות שלהם, על הנפש והרצונות שלהם.
לצערי כיום בני נוער מתנסים במיניות בגיל צעיר מאוד, ללא בשלות רגשית, מתוך רצון ללהיות שייכים, בעלי ערך, מתוך חיקוי וריצוי. לא מעט פעמים זה קורה גם למול ריצוי וביטול העצמי שלהם.
לרוב, הם נפגעים/ות מהחוויה המינית ופחות חווים אותה בעוצמות הרגש הנדרשות. התנסויות מיניות שזורעות בתודעה שלהם משוואה של מיניות = כוח, שייכות, ריצוי, הקטנה ולא עונג, חיבור רגשי וחווית אושר.
חשוב שתכירו ותדעו
רוב המתבגרות הצעירות עד גיל 25 (כ 70%+) לא מגיעות לסיפוק מיני ביחסי מין ולרוב סובלות מכאבים בקיום יחסי מין.
למה ?
כי הן לא מכירות את הגוף שלהן, לא יודעות מה מרכז העונג שמייצר סיפוק מיני, הן מגיעות למיניות כשהן לא במוכנות הרגשית הנדרשת,לרוב ממקום של התנסות, רצון לעשות על V - כי"כולן עשו את זה".
יש להן/ם להיות באינטימיות, הן מגיעות להתנסויות מיניות ממקום של הסכמה ולא ממקום של רצון פעיל ותשוקה.
זה נוטע בהן חוויה שנרשמת בגוף, משדרת את הדחייה, ההתכווצות והכאב.
התפקיד שלנו לייצר בהן תובנות של חיבור מיניות לעונג לא לריצוי וכאב.
מתבגרים משתמשים באלכוהול וסמים (גם מתבגרות) לעיתים מתוך פחד מאינטימיות, חרדת ביצוע, בושה ועוד
אני פוגשת אותם אצלי בחדר הטיפולים, שם אין חומות והלב מדבר את הכאב,
הם משתפים על החרדות שלהם/ן, על התחושה שהגוף שלהםן לא מספיק יפה/ טוב/ מתאים וכו'
הם עסוקים בגודל איבר המין שלהם (מוטרדים ממש, הם עושים השוואות כל הזמן בינהם ולמול הפורנוגרפיה)
הן עסוקות בצורת בפות שלהן, נבהלות ממנה, מתייחסות לעצמן לעיתים בגועל (איכס זה מגעיל).
כל המחשבות הללו נוטעןת פחד, סלידה ופועלות למול מציאות שבה "כולם עושים את זה", אם לא עשית אז את חננה, לא שייכת, לא שווה ועוד.
ההתנהלות המינית מגיעה מתוך מקום של תחרות, הספק, השוואתיות ולא ממקום של עונג
הסמים/ האלכוהול מאפשרים להםן ל"הצליח" במשימה, הם לא נמצאים/ות שם וזה פחות כואב להםן.
קצת על מאפייני הדור
מתבגרים/ות בני דור האלפא ודור ה Z גדלים לתוך עולם בו המיניות נוכחת בהמון מרחבים
הםן חשופים/ות למיניות, למסרים מיניים, לשיח מיני, סצנות מיניות רוב שעות היממה. החשיפה למיניות עוטפת אותםן בהמון חזיתות החל מפרסומות, תכוניות טלוויזיה, סדרות, בנטפליקס, תוכנות ואפליקציות להכרות ושיח וירטואלי, באינסטגרם, טיק טוק, סרטי פורנוגרפיה, ואפילו שיח בוואטסאפ ששם יש לא מעט מסרים מיניים שעוברים באמצעות סרטונים, הודעות קוליות, תמונות וגם מדבקות.
כהורים אנחנו מתקשים לעיתים לקיים איתם שיח מכווין, שיח שיאפשר להם לשים את המיניות במקום מואר, בלי בושה, בצורה פתוחה, מקדמת ומאפשרת חיבור למיניות במובן של עונג, אהבה והתאמה ברמה הרגשית.
ברוב הבתים השיח על מיניות מתרכז בסכנה, אזהרה, פחד, בושה או פשוט לא מדברים על זה ומשאירים את זה כמשהו מסתורי שבני ובנות הנוער נדרשים ללמוד בצורה עצמאית.
שתיקה רועמת או מחשבה ששיח "מכניס להם רעיונות לראש", "זה לא מתאים עכשיו", " הילד שלי לא שם ...", "זה מביך אותו ואותי" וכו' מייצרות למידה של מיניות בצורה עצמאית ללא תיווך.
למידה שמעלה המון תהיות, פחדים, תסכול, חוסר וודאות ובעיקר פרשנות לא נכונה של מיניות, של התפקיד שלהם במערכת מינית.
כהורים אסור לנו לשתוק, אנחנו חייבים לתווך, להנחות, לתת מידע, להסביר ולהגן עליהם כל הזמן במיוחד בגיל ההתבגרות, כש "קולות" הרחוב והשפעת הרשתות החברתיות נכנסים לתוך המשוואה ההורית כמודלים להשראה וחיקוי.
ברוב המשפחות בישראל לא נתקיים שיח רצוף ופתוח על מיניות. מנגד, בני הנוער חשופים למיניות פרוצה, החפצה, והחפצה עצמית ונרמול של מיניות בוטה וזנות. לכן, לשיח על מיניות מיטיבה בגישה חיובית יש מקום משמעותי וחשוב בחינוך למיניות מיטיבה בעידן הזה.
מה תקבלו בסדנה?
נושאי השיח מותאמים לגיל המתבגרים ולבשלות הרגשית של המשתתפים חשוב לקיים שיח שותף ורציף על מיניות, תקשורת, יחסים, ניהול קונפליקטים וגם פגיעה מינית/ הטרדה מינית ועוד
שיחת מתבגרים כנה, ישיר ואותנטי
כזה שמאפשר קבלת מידע אמין ומוחזק, מותאם גיל ורגש, מאפשר חשיבה והבנה של מיניות בצורה בריאה ומיטיבה שמקושרת לעונג ולא לאזהרה וסכנה
הכרות
שיח הכרות במעגל, באמצעות משחק. שיח במעגל מתפתח בצורה שונה בכל מעגל ואני מתאימה את עצמי לרמת השיח הנדרשת.
שיח על תקשורת, חברות, ידידות
מערכות יחסים, אינטימיות, מרחב ציבורי ופרטי, פורנוגרפיה, שיקולים לקיום יחסי מין, מה ההבדל בין פורנו לתקשורת מינית בריאה, חברות וזוגיות, אמצעי מניעה, פחדים של מתבגרים בתקשורת מינית (יש לא מעט),אוננות, אוננות מול פורנו, קרי לילה, סמים ואלכוהול עם מיניות, הטרדות מיניות, הפצה ועוד
סשן שאלות ותשובות אנונימי
כולם מכניסים פתק לקופסת השאלות (גם אם הפתק בלי שאלה – כך אני מוודא שכולם ישאלו). מענה על השאלות בצורה אנונימית. המענה על השאלות הוא מענה לכל הקבוצה, באמצעות שיח, שקפים, תמונות (איורים) שמטרתם לתת מידע, לשחרר פחדים ובעיקר לנטוע בתוכם מחשבה חיובית על מיניות, הבנה שמיניות היא משהו חיובי ובעיקר לתת להם מידע איך לאהוב את הגוף שלהם , להשתמש בו לצרכי עונג וחוויה חיוביים ולמנוע פגיעות או התנסויות מיניות לא מותאמות או פוגעניות.
לחינוך מיני בטוח יש אדוות על כל תחומי החיים
הרצאה משלימה להורים ולמתבגרים
ההרצאה על מיניות בגיל ההתבגרות היא הרצאת חובה להורים למתבגרים/ות, מומלצת ומשמעותית:
- חשיפה למציאות – למה הם חשופים, מה כולל המרחב המיני שלהם ואיך הוא משפיע על הנפש, הרגש והמחשבות?
- איך מתווכים שיח על מיניות מיטיבה, מה ההשלכות של כל סוגי השיח הקיימים היום ומה נכון.
- איך משחררים את הפחדים שלנו ומדברים על זה בצורה בטוחה וכזו שמייצרת דיאלוג ולא מונולוג של מבוכה.
המלצות
סיכום של סדנת מיניות
אני לא יודעת איך להגיד שאני לא רוצה.
למה בנים עושים את זה? הם לא מתביישים?
יש לי ילד בכיתה שגונח, זה לא נעים אבל אנחנו צוחקות.
יש לנו בנים שעושים טוורקינג לפני הפרצוף שלנו
פעם מישהו נגע לי בציצי, זה הטרדה מינית ?
תראי מה שלחו לי .... הוא שאל אותי אם קיימתי יחסי מין.
ילדות בבית ספר יסודי, סדנת בנות מצווה לחבורה מיוחדת של מתבגרות צעירות שהגיעו מלאות ברצון ללמוד, עם כל כך הרבה סימני שאלה, בפתיחות וסקרנות לשיח, בבגרות מרגשת.
אחת הסדנאות שאני הכי אוהבת להעביר, כל פעם אני חוזרת נפעמת, מרוגשת מהשיח ויחד עם זאת עם כאב בטן מההבנה הזו שהמרחב שלהן פשוט לא בטוח.
מתרגשת לפגוש את המבטים התמימים והסקרנים,
לצקת שם מידע שהוא חשוב, ידע שיעזור להן לשמור על עצמן, לקבל את עצמן כמו שהן ובעיקר לקחת בעלות על גופן ועל המיניות שלהן.
לדעת להשתמש במיניות שלהן בצורה מותאמת גיל,
להבין שגופן הוא המרחב הפרטי שלהן,
לחדד את משמעות האינטימיות.
להסביר מה זה מרחב פרטי ומה הוא מרחב ציבורי
לחדד להן שהטרדה מינית היא סובייקטיבית, לחבר אותן למה הן מרגישות ולתת להן כוח להגיב, לדווח ולא להישאר עם זה לבד,
ובעיקר לא לחוש אשמה.
לתת לגיטימציה לתחושה הזו הלא נעימה שעוברת להן בגוף כשהן מקבלות סרטון של מישהו מאונן לנייד שלהן,
להסביר להן מה זה "הוא שיחק עם הבולבול שלו ויצא לו מין חלב כזה משם....." להסביר להן מה זה, זה מרגיע את הנפש ומשחרר את המחשבה הטורדנית. לתת מקום לתחושה הלא נעימה שהיא מרגישה בתוכה, לתת לה כוח לספר למבוגר שהיא סומכת עליו (הורים, סבים, סבתות, מורה, יועצת) העיקר לא להישאר עם זה לבד ושוב ,לא לחוש אשמה.
שוחחנו ולמדנו איך מציבים גבול ברור ולא גבול פסיבי/ נמנע
איך אומרים "לא" ,"לא מעוניינת", בלי לפחד, בלי לחשוב שאני לא בסדר.
תרגלנו את זה, הן כל כך שמחו להיות חלק מסימולציה שבה הן אומרות "לא" ברור וחד משמעי עם אישור ועידוד של חברותיהן לקבוצה.
זה נותן כוח, מחדד את הפוקוס, נותן לגיטימציה להקשיב לתחושות הבטן ולפעול מתוכן.
תמיד אני מגיעה עם תכנון לסדנה, ועדיין מקפידה לזרום איתן לפי מה שעולה, מה מציף אותן, על מה חשוב להן לשוחח.
בסדנה הזו אפילו לא הספקתי לפתוח את המצגת שהכנתי להן, השיח היה כל כך משמעותי, הן היו צמאות לקבל מידע, להבין, כל הזמן בקשו לשתף עוד ועוד בחוויות שהיו להן.
בסשן של השאלות האנונימיות הם תפסו להם פינה כל אחת מהן ופשוט שאלו שאלות בפתקים.
עניתי על חלק קטן מהשאלות החשובות שעלו שם והבטחתי להשלים את כל התשובות במהלך השבת ולשלוח לקבוצה שהן פתחו כדי לשמור על קשר.
תודה על הזכות הזו להיות המבוגר המשמעותי ובעיקר הבטוח שממלא בתוכן את הכוס בביטחון, ידע ובעיקר חיובית למיניות לצד היכולת לשמור על עצמן. לקבל ולאהוב את עצמן כמו שהן.
כשיצאתי הביתה הן שלחו לי כל מיני הודעות שהן קבלו ורצו לשתף, לשאול מה עושים? , למי מספרים?.
אחת הסוגיות החשובות שעלתה הייתה שיתוף ההורים, הפחד שאם הן ישתפו יכעסו/ייקחו להן את הנייד.
אז הורים שימו לב "תודה ששיתפת אותי" זה המשפט הראשון שתאמרו להן, אחר כך שבו תקשיבו להן, תנו מקום לרגש, תסירו את האשמה, תנקו אותה היטב, תנו להן חיבוק, תשאלו איך מרגיש הלב - זהו !.
הן לא אשמות ששולחים להן דיק פיק ( בגיל 12) (תמונה של פין)!
זה המרחב שבו הן גדלות.
צור קשר
- תל-אביב, ישראל
- +972-052-9284785
- liorahaim33@gmail.com
- ראשון עד שישי - 08:00-19:00