מחקר - הגנה על המח והנפש בעידן של דיגיטל - השפעת הרשת על מדד בריאות הנפש - מדריך להורים

נתחיל בהסבר קצר על המחקר החשוב הזה: 

מחקר שמפורסם על ידי כתב העת Journal of Human Development and Capabilities.

מחקר חדש ומאוד מדאיג שמצא קשר ישיר בין שימוש ואו גישה למכשירים חכמים לבין הסיכוי לפתח בעיות נפשיות חמורות בגיל הבגרות הצעירה, דור ה Z נדבק במחקר הזה ומציג תוצאות עגומות שכולנו כהורים וכבוגרים צריכים להכיר, לדעת ולהבין מה האחריות שלנו קדימה.

המחקר התנהל על ידי צוות של מדענים בראשות ד"ר  טארה טיאגאראג'אן, מחקר שעקב אחרי יותר מ 100,000 צעירים בגילאי 18-14, מתוך הנתונים עולה ככל שגיל מתן הסמראטפון צעיר יותר יש כל התקבלו יותר דיווחים על מחשבות אובדניות, הזיות, ניתוק מהמציאות, קושי לייצר תקשורת בין אישית ועוד.

פתיח והסבר כללי

המחקר מצא כי ילדים שמקבלים גישה לסמארטפון לפני גיל 13, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות נפשיות חמורות בבגרותם. 

מתייחס לצעירים בדור ה-Z (הדור הראשון שגדל עם טלפון חכם), ככל שהשימוש בגאדג'טים החל בגיל צעיר יותר, כך תוצאות בריאות הנפש היו גרועות יותר.

תרבות צריכת המסכים, 

אולי נכון יותר לומר התלות וההתמכרות למסכים משפיעה על כולנו, אבל על ילדים ומתבגרים היא משפיעה בצורה דרמטית – בעיקר מייצרת נזק דרמטי שכדאי שנכיר כבוגרים, כי יש לנו אחריות כלפי הילדים שלנו וחשוב שכולנו נלמד ונכיר את ממצאי המחקר החשוב הזה שמייצג לנו מה קורה שם בתוך המח והנפש של ילדים רכים ובני נוער שחיים וגדלים בעידן שבו המסך הוא אלמנט מרכזי, לפעמים אפילו החבר היחיד והיקר של הילדים שלנו. 

המחקר החשוב הזה בחן את ההשפעות של שימוש/נגישות לסמראטפון בגיל הילדות ועל בריאות הנפש ועל רווחת הפרט בבגרות הצעירה. 

ילדים גדלים בתוך סביבות דיגטליות שמתוכננות על ידי אלגוריתמים שמטרתם לייצר את התלות וההתמכרות למסך, להשאיר את הילד/ה כמה שיותר דבוק אליו ולהתמכרות הזו יש השפעה מרחיקת לכת על היכולות התפקודיות של ילדים, בני נוער ובוגרים. 

יכולות תפקודיות

יכולות תפקודיות הן יכולות משמעותיות ובסיסיות שמאפשרות גם יכולות רגשית ובריאות נפשית. 

ילדים בישראל מקבלים היום מכשיר נייד כבר בבית הספר היסודי, בגיל הגן ובכיתות הנמוכות, המסך הופך לפעמים ל"כדור הרגעה" או אמצעי לקבלת שקט, ביבי סיטר כזה שמאפשר לנו כהורים קצת שקט. 

גישה לרשתות חברתיות - חשוב לי להסביר שגם YouTube זה רשת חברתית שדרכה  עובר המידע כמו בכל רשת אחרת, גם WhatsApp היא רשת חברתית.

המחקר מצא ששימוש / קבלת מכשיר חכם לפני גיל 13 קשורה לתוצאות של בריאות נפש נמוכות בגיל הבגרות הצעירה, במיוחד כאשר מדובר בנשים.

 מה הכוונה של תוצאות נמוכות של בריאות הנפש? 

כוונות אובדניות, מחשבות אובדניות, ויסות רגשי לקוי – גורם מרכזי להתפתחות של חרדה/ דיכאון, התפרצויות זעם, הימנעות ועוד. 

ניתוק מהמציאות ותחושת ערך נמוכה. 

בריונות ברשת ,שלצערי, כל בני ובנות הנוער חשופים אליה גם בתוך תוכניות הטלוויזיה בפריים טיים.

שיבושי שינה – חשוב מאוד בעיקר בחופשים הארוכים שבהם אין גבולות והילדים הופכים את היום ללילה

והכי חשוב לדעתי יחסי משפחה לקויים – להתפוררות התא המשפחתי יש  חלק נכבד בבריאות הנפש, וכשהמסכים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהנוף וההשפעה יש לזה מחירים כבדים. 

השפעה על האנושות כולה

מציאות/תרבות המסכים היא תופעה רחבה שמשפיעה על כל האנושות והיא עקבית בכל העולם, במדינות שבהם השפה הדבורה היא אנגלית יש את ההשפעה החזקה ביותר, האלגוריתם של הרשת מקדם פוסטים שכתובים בשפה האנגלית, לכן החשיפה וההשפעה של מדינות שדוברות את השפה או עושות בו שימוש מושפעות יותר ונמצאות בסכנת "הדבקות" גבוהה יותר בתחלואה נפשית. 

המחקר החשוב הזה תומך באימוץ של עקרון הזהירות ומציע מדיניות מותאמת בהתאם להתפתחות הרגשית והנפשית של הפרט. 

בדיוק כמו שיש הבנה לגבי אלכוהול וסמים, ויש הגבלות שימוש ברורות נדרשת גם רגולציה שתאפשר שמירה על הילדים של כולנו, בעיקר על הנפש שלהם.

במקרה הזה בשונה מאלכוהול השימוש הוא לא שימוש בחומר ולכן יש בלבול וגם לא מעט קושי לייצר את המציאות הזו שבה יש שמירה והגנה עד כמה שאפשר טובה יותר. 

המטרה המרכזית - יכולת תפקודית.

נדרשת רגולציה ממשלתית כדי להגן על היסודות של בריאות הנפש ורווחה, יסודות בריאות הנפש הן מערכות מרכזיות (בגוף האדם) שתומכות ביכולות תפקוד בסיסיות ומשמעותיות שתפקידן לאפשר שגשוג אנושי והתפתחות תקינה בדורות הבאים. 

שנות ה 2000 הביאו איתם שינוי התנהגותי מהותי, השנים בהן המכשירים הניידים הפכו להיות מרכז עולמם של ילדים צעירים מידי ומתבגרים. 

בעצם דרך המכשירים הניידים למדו הילדים ובני הנוער על מציאות החיים, גיבוש תפיסת עולמם נעשה דרך המכשירים הניידים, כך התפתחה לה תרבות "המשפיענים", עוקבים, לייקים, סטורי ועוד כל מיני מושגים והתנהגויות חדשות שאט שאט מייצרות ניתוק של האדם מעצמו, הנדסת תודעה, בדידות ועוד המון קשיים ודפוסים שמייצרים השפעה על האנושות כולה. 

הרשתות החברתיות עושות מאמץ אקטיבי ומניפולטיבי לייצר מעורבות של ילדים ומתבגרים במסך בצורה מקסימלית ואפילו תלותית, אובססיבית. 

הילד הוא המוצר והרשת צורכת את תשומת ליבו כמה שאפשר באמצעות אלגוריתמים שלומדים את התנהגות האדם ומשפיעים עליה, ממכרים אותה למסך דרך משחק רגשי מאוד מתוחכם. 

הנוכחות האקטיבית של ילדים/ מתבגרים בתוך הרשת, כיום מדובר על כ 10 שעות ואפילו יותר זמן מסך ביממה, מאפשרת לאלגוריתם להציף את מוחם במה שנקרא "תוכן", תוכן לא מותאם, לא סדור, לא מבוקר ובעיקר מזיק, מסית, מסוכן, בעיקר רדוד, ביזארי, קיצוני ואלים. מוזמנים לצפות בהרצאה על תופעת מרכז בידור – פה בקישור 

ממצאים עיקריים של המחקר: 

• נמצא קשר ישיר בין קבלת סמרטפון בגיל צעיר לבין הבריאות הנפשית של הילדים/ מתבגרים – ככל שהגיל צעיר יותר הבריאות הנפשית ירודה יותר, נפגעת יותר.
• ככל שגיל קבלת המכשיר הנייד או המפגש עם מסכים ורשתות/ אפליקציות התרחש בגיל צעיר התגלו תסמינים בולטים של : מחשבות אובדניות, תוקפנות, ניתוק מהמציאות והזיות.
• נשים מושפעות יותר מגברים.
• גישה מוקדמת יותר לרשתות חברתיות מקדמת את ההשפעות השליליות של בעלות מוקדמת על סמארטפון (כל ההשפעות יפורטו בהמשך).

 איך מתמודדים עם הנתונים המסוכנים הללו ?  

אוריינות דיגיטלית –  משמעה לימוד של מכלול הכישורים הנדרשים לשימוש בטכנולוגיה בצורה מושכלת ולא בצורה של תלות, התמכרות, אובססיה, ניתוק. יש ללמד את הילדים לחפש ולהעריך מידע, לצרוך מידע בצורה מותאמת לפי צרכי הפרט ולא לפי צרכי האלגוריתמים. 

חינוך לבריאות נפשית תקינה - במחקר יש צפייה שכל אלו יעשו על ידי מערכת החינוך, רק שיש מחקר והמלצות מחקר ויש מציאות – ובמציאות אנחנו כהורים צריכים לקחת אחריות על בריאות הנפש של הילדים שלנו ועל החינוך שלהם. אוריינות דיגיטלית – רגולציה כרגע לא נראית באופק, לנפש של הילדים שלנו אין זמן להמתין.

רגולציה  תאפשר הגבלת שימוש באפליקציות בהתאם לגיל – וגם ענישה משמעותית למי שיאפשר למשתמשים צעירים לעשות שימוש באפליקציה/ ברשת. 

בעצם המחקר ממליץ שתהיה חקיקה ואכיפה שתשמור על הילדים. 

לומר את האמת?,  הלוואי. 

להיות מציאותי ? זה לא יקרה. 

זה לא יקרה כי המנועים הללו כל כך משומנים וחזקים, וזה בעיקר לא יקרה כי הילדים שלנו לא מסוגלים לדחות סיפוקים ולכבד גבולות. 

וכשאין יכולת כזו ואין הבנה של סמכות ושמירה, אין הבנה של סכנה ואין גם פחד (בעיקר בגיל ההתבגרות), אז גם אם תהיה אכיפה, לא נראה לי שזה מה שיושיע, או יפתור את הבעיה, לפני הרגולציה נדרש חינוך, עיצוב דפוסי התנהגות שמתקבעים בילדות הצעירה, כוד לפני המפגש עם המכשירים החכמים.

גם היום יש חוק לאיסור הפצת סרטונים, ויש גם אכיפה, זה עדיין לא מונע צילום והפצה של סרטונים. מה שנדרש פה זה בעיקר חינוך ושמירה ואז אולי גם חקיקה תוכל לסייע.

הגבלת גישה לפלטפורמות מדיה חברתית לילדים מתחת לגיל  13 – זו ההמלצה של המחקר, אני הייתי ממליצה אפילו על גיל 15,16. 

או שהחל מגיל 13 תהיה עדיין הגבלה והחשיפה תהיה הדרגתית ומידתית, גם בהקשר של שעות חשיפה  ביממה.  

וגם למול ההמלצה הזו שמתחילה לקבל מענה בשטח במדינות אחדות בעולם כמו צרפת למשל, גם אז בלי אכיפה של הורים, בלי חינוך, בלי הבנה משמעותית שצריך למלא את החלל של המרחב בתוכן ובנוכחות הורית ומשפחתית, בלי ההבנה הזו גם הגבלה של שימוש ורגולציה לא יספקו מענה לשמירה על הנפש והבריאות הרגשית של הילדים של כולנו.

הגבלת גישה מדורגת לסמרטופונים – בהחלט המלצה חשובה, שצריכה להגיע עם הגבלת גיל, ובדיקה של תוכן שעולה לרשת, מחיקה של תוכן מסוכן ובדיקה של הצופים בתכנים.

 לסיכום עד כאן :  

המחקר מציג ומדגיש את ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של שימוש במכשירים חכמים בתקופת הילדות המוקדמת על בריאות הנפש כבר בגיל ההתבגרות וגם אחריו וממליץ על רגולציה, חקיקה ואכיפה  כדי לייצר שכבת הגנה על הנפש. 

אוסיף ואומר, המחקר לא מתייחס לתפקידם של ההורים, לאחריות של המבוגרים במרחב, ואני חושבת שקודם כל הורים צריכים להבין את הסכנה בחשיפה, להפסיק לחשוש מתגובת הילדים להגבלת המסכים, להבין היטב מה ה"תוכן" שנצפה ועד כמה הרשת מאפשרת הרחבה של העצמי, ניתוק מהעצמי, שימוש ברשת להעמקה של הכאב הרגשי ועוד – הורים צריכים לצלול לתוך המרחב להבין את "ארגז החול" שמחנך ומשפיע על דפוסי החשיבה, דפוסי ההתנהגות של הילדים. 

הורים צריכים להבין שהנוכחות ההורית היא הרת גורל, חשובה ומשמעותית כדי לספק צמיחה נפשית יציבה ובטוחה, הורים צריכים לחנך ילדים לבייס ליין התנהגותי שמסוגל להבחין בין טוב לרע, מסוגל בעל תחושת מסוגלות, בעל ערך עצמי, יכולת לדחות סיפוקים ויכולת להתמודד עם אתגרים. 

כל היכולות הללו נרמסות בתוך הרשת והעדר שלהן מייצר תהום רגשית שמחפשת מענה בבריחה למסך בדיוק כמו בריחה לסמים או לכל  משנה תודעה אחר. 

מסכים הם משני תודעה בדיוק כמו סמים. 

הורים צריכים לקחת אחריות, המענה והשינוי במציאות הזו יקרה רק מלמטה, מהשטח, מהבית, מההורים. 

המטרה של הפלטפורמות ? 

מיקסום מעורבות של המשתתפים, במילים פשוטות, ילדים מכורים למסכים, דבוקים למסך, מתרגשים לקראתו, חוששים בלעדיו, תלותיים, אבודים, פאסיביים ובודדים ככל שניתן. 

איזה פעולות התפתחויות משמעותיות משובשות, נפגעות, לא מתפתחות כתוצאה ממיקסום המעורבות ? 

1. אינטראקציה פנים מול פנים – ילדים היום לא מסוגלים להתבונן בעיניים, לייצר תקשורת בסיסית, להזמין חבר, אפילו אינטראקציה קולית– לצלצל לחבר זה מביך, האינטראקציה היחידה היא באמצעות ה"דמות שלי" ברשת – הקלדה, תמונה, סטורי שגם שם יש פילטרים שמסתירים אותי ומייצגים דמות שהיא לא אני, דמות של הפנטזיה שאני רוצה להיות.

2. שינה – בעיות שינה, הפרעות שינה, קושי להירדם, קושי לקום, שינה טרופה, העדר שינה – כל אלו פוגעים במנגנונים שונים כמו עצבים, גדילה, ריכוז, אכילה, מצב רוח ועוד. וכל זה בתקופה שבה המערכות הללו נבנות ומתייצבות לקראת הבגרות, בשלב הצמיחה והעיצוב הן מתערערות ומשתבשות.

3. נוף דיגטלי עצום ומזיק – בשפה פשוטה זוהמה מסוכנת של מה שמוגדר תוכן, חשיפה לתכנים שלא מותאמים לגיל הצופה, בעיקר לנפש וליכולת ההתפתחותית. 

תכנים פורנוגרפיים, דיפ פייק –  (טכנולוגיה מבוססת AI שמייצרת סרטונים, תמונות, קטעי קול מזויפים, כך מייצרים תוכן מסוכן ומזויף בעיקר פוגעני שנראה ממש אמיתי).

חשיפה לתוכן הזה פוגעת בעיקר בתחושת הביטחון הרגשי, משאירה את הילדים/ מתבגרים "עירומים" ברשת למרות כל הפילטרים והתחפושות. ההפעלה של המערכות הללו נעשית בצורה מאוד מכוונת ואסטרטגית כאשר המטרה היא כסף! ומי שמשלם את המחיר זה הנפש של הילדים שמשלמים בפגיעות פסיכולוגית.

4. פגיעה באוטונומיה  - השימוש והחשיפה ברשת פוגע פגיעה ישירה באוטונומיה של ילדים ומתבגרים –  הפגיעה מצמצמת את היכולת שלהם לקבל החלטות, מעודדת תחרות ובעיקר השוואה חברתית, בתרגום לרגשות שצפים – קנאה, שנאה, שנאה עצמית, תחושת ערך מעורערת, תבוסתנות, כאב רגשי.

מחלקת המוסר או האתיקה של הרשתות החברתיות/ הפלטפורמות החברתיות כביכול מסמלות את גיל השימוש. 

מובן לכולנו שזה לא אתיקה מוסרית כי אין שום מנגנון אכיפה או וידוי של גיל המשתמשים, בכל הפלטפורמות יכולים ילדים צעירים להיכנס בלי שום הגבלה. 

ראו דוגמה של אפליקציית צ'אט קט ברשת - להוסיף תמונה 

הסביבה הדיגיטלית הזו מאוכלסת על די ילדים צעירים, מתבגרים צעירים שמגיעים אליה דרך האלגוריתם שמתוכנן היטב. 

הילדים נכנסים למרחב הזה ו"מאכלסים" אותו דרך שער הכניסה פרוץ שמאפשר לילדים קטנים להיכנס בלי שום הפרעה, אולי אפילו מזמין אותם בפיתוי מאוד מתוחכם. 

בתוך המרחב הזה אין שום עין בוגרת, אין הורה שנוכח כמו למשל בקבוצת WhatsApp  של ילדי הכיתה, שבינינו גם שם זה סוג של כסת"ח כי הילדים פותחים קבוצה נוספת בלי שום השגחה. 

אין שם שמירה יש שם פריצות ללא הגנה, זה כמו להשאיר ילד בן 7 ברחוב מסוכן לבד, בחושך עם אנשים רעים מאוד. 

והגרוע מכל זו העובדה שהורים לא ממש מבינים או מסוגלים לדמיין מה מתרחש ב"רחוב הדיגטלי" ועד כמה הוא משפיע על הנפש וחודר אליה גם כשהילדים נמצאים במיטה בחדר בבית המוגן והבטוח.

איזה השפעה יש למרחב הזה ? 

לפי המחקר המרחב הזה והשהות בו, כשזמן המסך הולך ועולה וגיל המצטרפים הולך ויורד, מייצרים את ההשפעות הבאות: 

1. עיצוב מחדש של טבעם וחירותם של הילדות וגיל ההתבגרות – תקראו שוב את המשפט הזה ותבינו כמה זה עצוב, במציאות שלנו אנחנו רואים את זה בצורה של ילדות בנות 9 שעסוקות בקניות בסאפורה, החלקת שיער, ריסים, גבות, משקל ולייקים. 

אנחנו רואים את זה בבני נוער צעירים שעסוקים בכוח, מראה חיצוני, מותגים, תספורת ומאצ'ואיזם גברי כוחני. 

אנחנו רואים את זה בהעדר תחומי עניין, או בתחומי עניין מאוד פנטזיונרים. אנחנו רואים את זה בחוסר היכולת שלהם לחלום, לשאוף וחיפוש תמידי אחר ריגושים, כסף, חומר, לייקים ובעיקר תחפושת/ פילטר שיאפשר להם להתחבא מהמציאות, לפעמים עד כדי סכנה של "לא להימצא".

כך טבע הילדות משתנה לו והילדות התמימה והמותאמת גיל משתנה לילדות עמוסה רגשית, תחרותית, חסרת חופש וחירות, שבלונית ובעיקר מנוכרת ובודדה. 

צמצום החופש שלהם ליצור, להביא את עצמם, להתפתח רגשית ומוסרית – כל אלו הם תוצר של שימוש ברשת, במקום חופש וחברה יש להם בדידות וכלא רגשי.

2. תוצאות בריאות הנפש – כהמשך ישיר לעיצוב טבע הילדות נגזרת השפעה שלילית על בריאות הנפש, נפש האדם לא עברה תהליך של התפתחות טכנולוגית, נפש האדם נשארה עם אותם צרכים רגשיים, עם אותן יכולות התפתחות רגשית ואולי אפילו נחלשה, בהתמודדות שלה עם הסביבה הווירטואלית,  היא שוקעת ונכשלת ומפתחת פתולוגיות נפשיות מאוד מסוכנות. 

זה נוכח במציאות של כולנו בכמות התרופות הפסיכיאטריות שילדים צורכים כיום, בכמות האשפוזים הפסיכיאטרים, אנורקסיה , פגיעה עצמית (כל ילד חמישי בגיל ההתבגרות), עבריינות נוער, נשר מבית ספר, דיכאון , חרדות ועוד

שאלה מרכזית אחת שיש לענות עליה היא: ברמת האוכלוסייה, מה גודלן ואופיין של ההשלכות ההתפתחותיות של בעלות על סמארטפון בילדות על תוצאות בריאות הנפש כבוגר צעיר? 

כדי לענות על השאלה הזו, המחקר נעזר בתוצאות של פרויקט המוח הגלובלי. הבחינה של הגישה למסכים חכמים בהקשר של בריאות הנפש והרווחה הנפשית, התפתחות מותאמת גיל נעשה באמצעות מדד מקיף שבודק מכלול שלם של יכולות נפשיות ורגשיות, יכולות חברתיות וקוגניטיביות שמטרתן לאפשר לפרט בבגרותו לנהל חיים תוך התמודדות עם אתגרי המציאות בצורה פרודוקטיבית. 

מתוך הבנה שבריאות הנפש היא הבסיס ליכולות הללו ולתפקודים הללו. 

מזה פרויקט המח הגלובלי ? 

פרויקט רחב היקף שמטרתו לבדוק ולנתח באופן שיטתי את הנוף המתפתח של בריאות הנפש ורווחה בעולם שמחובר לאינטרנט, בהקשר של גורמים המשקפים את העולם החברתי, תרבותי, טכנולוגי והסביבתי שבו אנחנו חיים ועובדים. 

ליבת הפרויקט הוא מדד בריאות הנפש (MHQ), כלי הערכה מקוון לדיווח עצמי שבוחן 47 פונקציות חברתיות, רגשיות, קוגניטיביות ופיזיות. 

פונקציות המייצגות מערך מקיף של תפקודיים חיוביים ותסמינים שליליים. הערכה מייצרת מדד מורכב המשקף את בריאות הנפש הכוללת. 

גם אתם יכולים לנסות הנה כאן בקישור 

מסד הנתונים של המח הגלובלי כולל פרופילים ומידע מקיף על הקשר החיים של כמעט 2 מיליון אנשים ב 163 מדינות ב 18 שפות. 

ממצא בולט של הפרויקט הוא הירידה בבריאות הנפש וברווחה של כל קבוצת גיל צעירה יותר בצורה רציפה, בניגוד מוחלט לעקומת הרווחה בצורת U שנצפתה היסטורית לאורך תוחלת החיים.

כיום, 41% מבני 18–34 נאבקים עם תסמינים או תפקודים מופחתים הפוגעים משמעותית בחיי היומיום שלהם .

ציר הזמן והופעת התסמינים והתפקוד הלקוי מתיישב עם עליית השימוש  בסמארטפונים ובמדיה החברתית.

נתון זה מחזק את מסקנות המחקר בהקשר של גיל קבלת/ הגישה למכשיר החכם במהלך הילדות  וההשפעה השלילית על עיצוב את בריאות הנפש והרווחה בבגרות הצעירה. 

השפעה אוכלוסייתית של גיל צעיר יותר של בעלות על סמארטפון על בריאות הנפש והרווחה דור ה – Z שנולד  בין השנים 1997 ל-2012, הוא המחזור הראשון שגדל עם סמארטפונים ומדיה חברתית מגיל צעיר. כדי להתבונן על ההשפעה במבט לאחור, המחקר בחן את הקשר בין גיל השימוש לראשונה לבין מצב בריאות הנפש הנוכחי. נתוני המחקר מבוססים על נתונים של למעלה מ 100,000 צעירים בגילאי 18-24 מקבוצת תרבות ושפה מגוונת ברחבי העולם. הממצא הבולט ביותר הוא שעבור אלה שרכשו את הסמארטפון שלהם מתחת לגיל 13, בריאות הנפש והרווחה הכללית שלהם נמוכות יותר בהדרגה עם כל גיל צעיר יותר של בעלות ראשונה על סמארטפון.

ציון ה MHQ (מדד הרווחה הנפשית) יורד מ 30 עבור ילדים שקבלו בעלות על סמרטפון בגיל 13 ל ציון 1 עבור ילדים שקבלו סמרטפון בגיל 5. כלומר ילדים צעירים שמקבלים סמרטפון מסכנים את הרווחה הנפשית שלהם. נקודה נוספת שמוצגת במחקר מציינת של שאחוז הילדים הנמצאים במצוקה עם ציון MHQ שליליים המצביעים על חמישה תסמינים חמורים או יותר עולה ב כמעט 10% עבור נשים, ו 7% עבור גברים. המחקר בדק אוכלוסיות מכל העולם: 

• Global - גלובלי
• Western Europe - מערב אירופה
• Oceania - אוקיאניה
• Sub-Saharan Africa - אפריקה שמדרום לסהרה
• South-East Asia - דרום-מזרח אסיה
• North America - צפון אמריקה
• Middle East and North Africa - המזרח התיכון וצפון אפריקה
• Latin America and Caribbean - אמריקה הלטינית והאיים הקריביים
• South Asia - דרום אסיה

 על מה בעצם משפיעה בעלות של סמרטפון בגיל צעיר ? בעלות על מכשיר סמרטפון (אני מתייחסת לזה כשימוש, גם אם עושים שימוש בנייד של ההורים), במחקר ההתייחסות היא לבעלות, בגיל 5 ככל הנראה מדובר על מכשיר שהילד עושה בו שימוש. התסמינים שיבואו לידי ביטוי ככל שגיל השימוש יורד: מחשבות אובדניות – המחקר מציג את השינוי התלול ביותר, 48% מהנשים בגילאי 18-24 שקבלו טלפון בגיל 5 או 6 מדווחות על מחשבות אובדניות, שימו לב זה כל בוגרת שנייה!! וזאת בהשוואה ל 28% מהנשים (אחת ל – 3) שקבלו סמרטפון בגיל 13. גברים – הנתון המקביל 31% לעומת 48%, 20% לעומת 28%. תוקפנות – התקפות זעם, מעבר מ 0 ל 100, שיח אלים, עצבים, סף תסכול נמוך, אלימות מילולית ופיזית. תחושות של ניתוק מהמציאות והזיות – ילדים שנמצאים בתוך קפסולה מחשבתית, מרוכזים ממש במשחק, במסך, מנותקים ממה שמתרחש סביבם. תפקודים ספציפיים – נשים : התפקודים שמקבלים פגיעה משמעותית בקרב נשים שקבלו נייד בגיל צעיר: דימוי עצמי ערך עצמי ביטחון עצמי וחוסן רגשי גברים: התפקודים שמקבלים פגיעה משמעותית בקרב גברים שקבלו נייד בגיל צעיר: יציבות ורוגע דימוי עצמי ערך עצמי אמפתיה לסיכום עד כאן – ממצאי המחקר מצביעים על השפעה ברמה העולמית (כל האוכלוסיות העולם) ללא קשר לשפה או תרבות לשימוש בסמרטפון לפני גיל 13 יש קשר לשינוי עמוק ומשמעותי על בריאות הנפש והרווחה בבגרות המוקדמת. מהכרות עם המציאות בישראל היום, גיל קבלת מכשיר נייד או שימוש במכשיר נייד יורד בהתמדה, הורים מספקים מכשיר נייד כמתנה, או כאמצעי ליצירת קשר, או מתוך רצון לספק צרכים, סחף חברתי ועוד. נתוני המחקר הזה מצביעים על מסלול מאוד מדאיג ומאוד מאוד מקצין של אוכלוסיית מתבגרים – בוגרים צעירים עם שיעור גבוה, כזה שהולך וגדל, של תוקפנות, מחשבות אובדניות, תחושות של ניתוק מהמציאות וירידה בערך העצמי, ירידה בשליטה הרגשית ומיטוט החוסן הרגשי. מחקר זה מציג ממצאים מדאיגים שגם מתכתבים עם המציאות בשטח, בנוסף יש התייחסות לתקופת ה COVID – 19 קורונה, מחקרים רבים התמקדו בתסמינים של חרדה ודיכאון ולא בדקו תסמינים של תוקפנות, ניתוק מהמציאות ועוד. הקורונה עשויה הייתה להגביר גם היא את תסמיני הפגיעה במדד הרווחה הנפשי והעקביות של מגמות אלו בעולם מצביעה על השפעה התפתחותית רחבה יותר בעקבות חשיפה מוקדמת לסמרטפונים.

הסבר הטבלה : I – תסמינים חמורים  ( דרוג של 7-9 בסולם ש 9 = ההשפעה החמורה ביותר על החיים) Ii -תפקודים מופחתים (דרוג קטן מ 3 – כאשר 9 מציין השפעה חיובית ביותר על החיים ו – 1 מציין השפעה שלילית על החיים, כלומר דרגו 1,2,3 = השפעה שלישית על החיים). ההבדל באחוז הצעירים הבוגרים בגילאי 18-24 שמדווחים על תסמינים חמורים (i) ותפקודים מופחתים (ii)  בין אלו שקבלו סמרטפון ראשון בגילאי 5-6 לעומת גילאי 13-18 (ממוצע) נקבה וזכר הוא: I תסמינים: מחשבות או כוונות אובדניות 20% לעומת 11% הזיות 14% לעומת 9% תוקפנות כלפי אחרים 14% לעומת 8% פעולות חזרתיות או כפייתיות – 13% לעומת 5% תחושה של ניתוק מהמציאות – 13% לעומת 4% Ii – תפקודים תפקודים דימוי עצמי 12% 10% ערך עצמי וביטחון 12% 10% שליטה רגשית 10% 8% חוסן רגשי 12% 5% אמפתיה 8% 10% יציבות ורוגע 6% 10% הערכים מייצגים את ההבדל באחוזים בין שתי הקבוצות, המוצג בנפרד עבור נשים וגברים. נתיבי השפעה המחקר החשוב הזה בחן מהם אדוות ההשפעה הפוטנציאלים שבאמצעותם שימוש מוקדם במכשיר חכם עלול להיות קשור לבריאות נפשית ורווחה נפשית ירודה. המחקר בדק גיל גישה לרשתות החברתיות חוויות של ביריונות ברשת התעללות מינית יחסי משפחה ידידויות שינה צריכה של מזונות מעובדים במיוחד. ממצאי המחקר : גיל הגישה לחשבונות של מדיה חברתית מהווה – 40% מהקשר מההשפעה על בירות הנפש. (גרף מצורף משמאל ) גורמים נוספים שתורמים ומשפיעים על מדד הבריאות הנפשית : יחסי משפחה לקויים – 13% בריונות ברשת (10%) ושיבושי שינה (12%). 68% מההשפעות השליליות הקשורות ליחסים לקויים במשפחה ו 63% מההשפעות השליליות הקשורות לבריונות ברשת נמצאים בקרב ילדים  שגיל חשבון המדיה החברתית הראשון היה בגיל צעיר, מתחת לגיל 13. נתונים אלו מצביעים על כל שגישה לחשבונות מדיה חברתית (סנפצאט, אינסטגרם, אומיגל, ואצסאפ, טיק טוק ושות') בגיל צעיר מציבה את הילד בסיכון גדול יותר ליחסים לקויים במשפחה, שזה מרכז השייכות שלו ועוגן השייכות שלו, ומעלה את הסיכוי לפגיעה / חשיפה לביריונות ברשת. ככל שהגיל צעיר יותר כך הסיכון גדול יותר. בעיות שינה – לפי תוצאות המחקר רק 19% מבעיות/ שיבושי שינה ניתנות להסבר על ידי גישה לרשתות חברתיות, כן ניתן להסיק מזה ששיבושי שינה שנגרמים כתוצאה מגישה לסמרטפון בגיל צעיר עלולים להיות דווקא צפייה בסרטים, בינג'ים,, משחקי מחשב ופחות מדיה חברתית. לפי דעתי האישית זה לא ממש משנה, שיש מסך הילדים שלנו נמצאים במשחקי מחשב שמחוברים גם הם לרשת חברתית, צפייה בנטפליקס בצורה רציפה נובעת מאותו קושי ומאותו פער רגשי ששולח את הילדים לרשתות החברתיות. התעללות מינית (חשיפה ופגיעה), וצריכה של מזונות מעובדים – שידועים בהשפעתם על בריאות הנפש והרווחה, במחקר לא נמצא להם תפקיד מובחן בהסבר הקשר בין שימוש בטלפון חכם בגיל צעיר לבין בריאות נפשית. אם נפריד את המדינות המפותחות שדוברות אנגלית, נגלה שמבוגרים צעירים מדווחים על גישה למכשירי טלפון חכם ולמדיה חברתית מוקדם יותר מבוגרים צעירים באפריקה ודרם אסה איור 2. תוצאות של ניתוח רגרסיה המציג כיצד גורמים שונים מפחיתים את מקדם הבטא (כלומר חוזק) של הקשר בין גיל בעלות הסמארטפון הראשון לבריאות הנפש של מבוגרים. אחוז השינוי במקדם הבטא כאשר כל גורם מתווסף לראשונה משקף את השפעתו הכוללת (ישירה ועקיפה) (אדום כהה + אדום בהיר), בעוד שהשינוי כאשר הוא מתווסף אחרון משקף את השפעתו הישירה או העצמאית (אדום כהה בלבד). 498 T. C. THIA

אני צריכה תרגום ופרשנות של הגרף המצורף : 

• Younger age of social media account - גיל צעיר יותר של חשבון מדיה חברתית
• Poor family relationships - יחסי משפחה לקויים
• Disrupted sleep - שיבושי שינה
• Experience of cyberbullying - חווית בריונות ברשת
• Lack of friendships - חוסר בידידויות
• Exposure to sexual abuse - חשיפה להתעללות מינית
• Ultra-processed food consumption - צריכת מזון אולטרה-מעובד
• Global - גלובלי
• Core Anglosphere - הליבה האנגלוספרית (מדינות מפותחות דוברות אנגלית)
• % change in β directly attributed to this factor - % שינוי ב-β המיוחס ישירות לגורם זה
• % change in β indirectly attributed to this factor - % שינוי ב-β המיוחס בעקיפין לגורם זה
• % change in β not attributed to this factor - % שינוי ב-β שאינו מיוחס לגורם זה

 פרשנות הגרף: הגרף מציג תוצאות של ניתוח הרגרסיה הבוחנת כיצד גורמים שונים משפיעים על הקשר בין גיל רכישת סמארטפון ראשון לבין בריאות נפשית בבגרות, כאשר בריאות נפשית נמוכה יותר בבגרות קשורה בבעלות מוקדמת יותר על סמארטפון. הניתוח נעשה עבור שתי קבוצות: כלל העולם (Global) והליבה האנגלוספרית. 

• גיל צעיר יותר של חשבון מדיה חברתית:
  • גלובלי: הוא גורם מתווך משמעותי, המייצג את החלק הגדול ביותר בהסבר הקשר בין גיל רכישת סמארטפון לבריאות נפשית.
  • הליבה האנגלוספרית: ההשפעה גדולה עוד יותר מאשר ברמה הגלובלית.
• יחסי משפחה לקויים, שיבושי שינה ובריונות ברשת: גורמים אלו משפיעים על הקשר, אם כי במידה פחותה מגיל חשבון המדיה החברתית, במיוחד בהקשר הגלובלי.
• חשיפה להתעללות מינית: נראה שהיא גורם משמעותי יותר בליבה האנגלוספרית מאשר ברמה הגלובלית.
• חוסר ידידויות וצריכת מזון אולטרה-מעובד: נראה שיש להם השפעה מועטה יחסית על הקשר בין גיל הסמארטפון לבריאות הנפשית.

 מסקנות אפשריות: 

• הגישה המוקדמת למדיה חברתית היא מתווך מרכזי בהשפעה של בעלות מוקדמת על סמארטפון על בריאות הנפשית, במיוחד בליבה האנגלוספרית.
• החשיבות היחסית של גורמים שונים יכולה להשתנות בין קבוצות תרבותיות ואזוריות שונות.

 המזרח התיכון (גיל ממוצע של סמארטפון ראשון הוא 11 לעומת 14-16) - גיל הגישה למדיה חברתית מסביר עד 70% מההשפעות שנצפו הקשורות לבעלות מוקדמת על סמארטפון. יחסי משפחה לקויים – 19% בריונות ברשת – 37% ושיבושי שינה מהווים  32% כאשר 100% מההשפעות הללו מתרחשות במורד הזרם של גיל הגישה למדיה חברתית. בנוסף, בניגוד לתוצאות הגלובליות, התעללות מינית מסבירה 14% מהקשר שנצפה לבריאות הנפש עבור נשים (אך לא גברים), שוב במורד הזרם של גיל הגישה למדיה חברתית. לפיכך, ממצאים אלה מצביעים על כך שלגיל הגישה לפלטפורמות מדיה חברתית המופעלות על ידי בינה מלאכותית יש השפעה גדולה בהרבה בליבה האנגלוספרית, ומגדיל את הסבירות לבריונות ברשת, שיבוש שינה, יחסי משפחה לקויים והתעללות מינית. פגיעות מוגברת זו עשויה לנבוע לא רק מגישה מוקדמת יותר, אלא גם מגורמים חברתיים-תרבותיים והאופי המובהק של המרחב המקוון בשפה האנגלית, שבו נפח גדול יותר של תוכן מזיק, היפר-מיני או ניצולי, בהשוואה לשפות ואזורים אחרים עשוי להיות זמין יותר ולכן מקודם יותר באופן אלגוריתמי. כאשר חשיפה כזו מתרחשת בגיל שבו תחושת העצמי, הבגרות המינית וההבנה העולמית עדיין מעוצבות, משתמשים צעירים רגישים במיוחד להשפעותיהם המזיקות. בסך הכל, נתונים אלה מצביעים על כך שלבעלות על סמארטפון מתחת לגיל 13 יש השפעה על הגיל המוקדם יותר של גישה למדיה חברתית (למרות חוקים המגבילים שימוש בקבוצת גיל זו) ובמקביל סבירות גדולה יותר לחוויות של בריונות ברשת, התעללות מינית (נשים מהליבה האנגלוספרית), קשרים משפחתיים מופחתים ושיבוש שינה. חשוב לציין שהניתוח במחקר אינו כולל משתנים כמו זמן מסך או פעילויות ספציפיות במדיה חברתית, ויש לזה חשיבות מכרעת ומשמעותית, זמן המסך והשימוש בו הופך להיות אובססיבי וכזה שממלא את רוב שעות היממה, לכן תוצאות מחקר זה יהיו גבוהות יותר ויצביעו על מדדי בריאות הנפש נמוכים יותר בהתאמה לזמן השימוש/ הצפייה במסך ובעיקר בהתאמה לקיצוניות התכנים, אלימות התוכן, ביריונות שהולכת וגדלה ועוד. כיוון שהמחקר בדק בוגרים צעירים בגילאי 18-24 לא ניתן היה לבדוק או להעריך באופן מהימן את זמן המסך או את ההתנהגות הדיגטלית בכל גיל, וגם לא את התוכן הנצפה ולכן נושא זה לא נבדק. המחקר בודק הסתברות מצטברת של בעיות שמתעוררות באוכלוסיות בכל העולם, בהתבסס על הגיל שבו הילדים קבלו מכשיר נייד חכם בילדות, לכן הממצאים משקפים דפוסי התפתחות הסתברותיים ברמת האוכלוסייה ולא מסלולי התנהגות אינדיבידואליים. להבנתי, זה אפילו מחזק את הנזק שעלול להיגרם למדד הבריאות הנפשית, כיוון שילדים בני 5-13 שכיום בני 18-14 כל הנראה עשו שימוש במכשיר הנייד לצרכים בסיסיים של תקשורת, שימוש במשחקי מחשב וככל הנראה היו חשופים לפני 10-20 שנה לתכנים פחות מסוכנים, פרוצים ואלימים ממה שנצפה היום. דפוסי השימוש שמקובעים בגיל הילדות הצעירה מייצרים אדוות של השפעה על שימוש התמכרותי בגיל בוגר יותר, שימוש תלותי וכו' בהתחשב שלצד התפתחות האינטרנט יש התפוררות של התא המשפחתי והרבה בדידות,  אטרקטיביות של המסך הולכת וגדלה מדיניות טכנולוגיה דיגיטלית המותאמת מבחינה התפתחותית לבני נוער מתחת לגיל 13 הקשר בין בעלות מוקדמת על סמארטפון בילדות ותוצאות בריאות נפשיות ירודות בבגרות המוקדמת, מתווך באופן משמעותי באמצעות גישה מוקדמת יותר לפלטפורמות מדיה חברתית שאוצרו אלגוריתמית, מציג אתגר מדיניות ברור, במיוחד בהקשר של שימוש בטכנולוגיה המתפתחת במהירות. הנתונים שלנו מראים שעבור ילדים מתחת לגיל 13, בעלות על סמארטפון, ובכך גישה למדיה חברתית, קשורה לתסמינים מוגברים JOURNAL OF HUMAN DEVELOPMENT AND CAPABILITIES 499 : ותפקודים מופחתים בתחומים מרובים, עם השלכות פוטנציאליות המשתרעות מעבר לתחום הפסיכולוגי לחינוך, השתתפות אזרחית והזדמנויות כלכליות. יתר על כן, הגודל משמעותי: אם המגמות הנוכחיות של בעלות על סמארטפונים וגישה למדיה חברתית בגיל צעיר יותר ימשיכו, תחזיות מנתונים אלה מצביעות על כך שגורם זה לבדו יכול להיות אחראי למצוקה נפשית כגון מחשבות אובדניות, ניתוק מהמציאות ותפקודים מופחתים כגון שליטה רגשית וחוסן בקרב כמעט שליש מהדור הבא. מכאן נובע שבהתבסס על נתונים אלה, להגבלת סמארטפונים במהלך הילדות, ובמיוחד מדיה חברתית, יש פוטנציאל לחזק משמעותית יכולות ותפקודים על ידי הפחתת מצוקה נפשית ברמה קלינית בעד 8.5% מהאוכלוסיות הצעירות יותר ומחשבות אובדניות בעד 20%, תוך שיפור חוסן רגשי וביטחון עצמי ב-12%. לא ניתן לטפל באתגר זה ביעילות באמצעות קבלת החלטות אינדיבידואלית בלבד. הורים המגבילים גישה לסמארטפונים או למדיה חברתית לילדים שעמיתיהם משתמשים בהם ניצבים בפני הדילמה בין הגנה על ילדיהם לבין סיכון להדרה חברתית שלהם, ומופעל כוח נגדי רב עוצמה כנגד אפילו ההגבלות בעלות הכוונות הטובות ביותר. באופן דומה, הטלת נטל של ויסות עצמי על הילדים עצמם היא לא מציאותית ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינה אתית. מערכות בינה מלאכותית המניעות פלטפורמות מדיה חברתית מתוכננות לנצל פגיעות פסיכולוגיות, לתמרן ולעקוף הגנות קוגניטיביות מתפתחות, מה שמציב אתגר ניכר כאשר קליפת המוח הקדם-מצחית עדיין לא בשלה. יתר על כן, ילדים המוגנים מפני שימוש בסמארטפונים ומדיה חברתית בבית נשארים פגיעים להשפעות במורד הזרם של תוקפנות וניתוק אצל בני גילם, המתבטאים לעתים קרובות כבריונות או אלימות בבתי הספר. בסך הכל, בהתחשב בהשלכות העמוקות להתפתחות האנושית ולשגשוג ארוך הטווח, אנו קוראים לתגובה התואמת את חומרת האיום. ספקנים עשויים לטעון שהראיות הקיימות עדיין לא עומדות בסף לטענות סיבתיות מוחלטות ולכן לא צריכות להניע מדיניות. עם זאת, זה לא לוקח בחשבון את הציוויים הפרגמטיים של בריאות הציבור. כאשר ילדים מציגים גודל וחומרה כאלה של מצוקה נפשית ותפקודים מופחתים, אסור להמתין להתערבות. בעוד שיש לשקול את הסיכון של תגובת נגד פסיכולוגית, הנזקים ההתפתחותיים של גישה לא מוסדרת נותרו גדולים מכדי להצדיק חוסר פעולה. בהקשר זה, עקרון הזהירות הוא לא רק מתאים, אלא הכרחי. בהתחשב בכך שההשפעות המזיקות ביותר של חשיפה מוקדמת לסמארטפון נמצאות אצל אלה שמתחת לגיל 13 ומתווכות במידה רבה על ידי מדיה חברתית, אנו תומכים בגישת מדיניות מערכתית כלל-חברתית המשקפת מודלים קיימים של בריאות הציבור ל : אנו מציעים אפוא את אמצעי המדיניות הבאים, המוצגים בסדר היתכנות: 

1. דרישה לחינוך חובה לאוריינות דיגיטלית ובריאות הנפש (היתכנות גבוהה, השפעה בינונית): זה צריך לכסות מעורבות אתית באינטרנט ואסטרטגיות לניהול השפעה אלגוריתמית, פיתוי (catfishing), בריונות ברשת וטורפי מין. זה צריך להקדים גישה עצמאית לפלטפורמות מדיה חברתית, בדומה לדרישות חינוך עבור רישיון נהיגה ויש לו היתכנות גבוהה יחסית מכיוון שהוא נבנה על מסגרות חינוכיות קיימות ויש לו תקדים בתחומים אחרים. גישה זו לא רק מיידעת על מעורבות דיגיטלית בטוחה יותר אלא משפרת את הסוכנות האישית, ומאפשרת לילדים לנווט בסביבות דיגיטליות בדרכים מושכלות ויעילות יותר.
2. חיזוק הזיהוי הפעיל של הפרות גיל במדיה החברתית והבטחת השלכות משמעותיות לחברות טכנולוגיה (היתכנות בינונית, השפעה גבוהה): יש להטיל אחריות על חברות הטכנולוגיה לאכוף הגבלות גיל באמצעות מערכות משופרות לאימות גיל ועונשים משמעותיים על אי ציות. בעוד שאכיפה נותרה מאתגרת, במיוחד בכל הנוגע לאימות גיל, העברת האחריות לספקי הטכנולוגיה לפעול באופן אקטיבי כדי למתן את הסיכון ולהגן על משתמשים מצמצמת את הנטל על משפחות או יחידים. מסגרות רגולטוריות במגזרים אחרים (למשל טבק, אלכוהול) מדגימות שאחריות תאגידית ניתנת להשגה עם רצון פוליטי מספיק.
3. הגבלת גישה לפלטפורמות מדיה חברתית (היתכנות בינונית, השפעה גבוהה): יש לאסור פלטפורמות מדיה חברתית (כלומר פלטפורמות המזמינות פרסום תוכן והערות שנוצרו על ידי משתמשים) בכל המכשירים המחוברים לאינטרנט לילדים מתחת לגיל 13. זה נבנה על הגבלות גיל חוקיות קיימות אך דורש מנגנוני אכיפה משופרים משמעותית. אתגרי יישום כוללים קשיים טכניים באימות גיל המשתמשים באופן מהימן וניטור בין מכשירים ופלטפורמות מרובות.
4. יישום הגבלות גישה מדורגות לסמארטפונים (הכי מאתגר, ההשפעה הפוטנציאלית הגבוהה ביותר): יש להגביל את הגישה לסמארטפונים (מוגדרים כמכשירים אישיים עם גישה לאינטרנט ואפליקציות מעבר לשיחות והודעות טקסט הניתנות להעברה בקלות) לילדים מתחת לגיל 13, עם הצעת חלופות, כגון טלפונים לילדים המספקים תועלת בסיסית ללא מדיה חברתית או זרמי תוכן המופעלים על ידי בינה מלאכותית. על ידי הצעת חלופות מותאמות מבחינה התפתחותית, גישה זו שואפת למזער תגובת נגד פסיכולוגית, להציע גישה להזדמנויות מותאמות מבחינה התפתחותית הניתנות על ידי מכשירים דיגיטליים (למשל אפליקציות חינוך) ולהימנע מההשפעות ההפוכות הקשורות לעתים קרובות לאיסורים מוחלטים. זו ההמלצה המאתגרת ביותר ליישום עקב נורמות חברתיות-תרבותיות סביב גישה לטכנולוגיה, אוטונומיה הורית בקבלת החלטות ואתגרי אכיפה מעשיים במרחבים פרטיים. JOURNAL OF HUMAN DEVELOPMENT AND CAPABILITIES 501

בעוד שהמלצות אלה מתמקדות בקבוצת הגילאים שמתחת לגיל 13, שבה הראיות חזקות ביותר, אנו מציינים שישנן ראיות הולכות וגדלות להרחבת אמצעי הגנה מתאימים לבני נוער בגילאי 14–18, כאשר מחקרים נוספים נדרשים בקבוצת גיל זו. בסך הכל, המלצות מדיניות אלה נועדו לשמור על בריאות הנפש במהלך חלונות התפתחות קריטיים. יישומן דורש רצון פוליטי וחברתי ניכר, אכיפה יעילה וגישה מרובת בעלי עניין, אך קיימים תקדימים מוצלחים. לדוגמה, בארצות הברית, גישה וצריכה של אלכוהול מתחת לגיל מוסדרים באמצעות שילוב של אחריות הורית, מסחרית ותאגידית. הורים עלולים לעמוד בפני קנסות כאשר נמצא שימוש באלכוהול במקומות ציבוריים כגון בתי ספר, מסעדות, פארקים ותחבורה ציבורית. בתחומי שיפוט רבים, הם יכולים גם להיקנס, להיות מואשמים פלילית או להיות אחראים אזרחית בגין מתן אלכוהול לקטינים, במיוחד אם זה גורם לפגיעה. מוכרים ועסקים המפיצים אלכוהול ליחידים מתחת לגיל רשאים לעמוד בפני קנסות, שלילת רישיון או העמדה לדין משפטי. בנוסף, חברות המעורבות במכירה או בשיווק של אלכוהול כפופות לתקנות פרסום מחמירות ועלולות להיקנס על פנייה לקטינים או אי אכיפת הגבלות גיל. לסיום, ראיות אלה מצביעות על כך שבעלות על סמארטפון בילדות, שער כניסה מוקדם לסביבות דיגיטליות המופעלות על ידי בינה מלאכותית, מפחיתה באופן ניכר את בריאות הנפש והרווחה בבגרות עם השלכות עמוקות לסוכנות אישית ולשגשוג חברתי. למרות שנדרש מחקר נוסף כדי לפענח מנגנונים סיבתיים ושונות אינדיבידואלית, המתנה להוכחה חותכת מול ממצאים אלה ברמת האוכלוסייה מסכנת אובדן ההזדמנות להתערבות מניעתית בזמן. על ידי יישום מדיניות מושכלת מבחינה התפתחותית כיום, יש לנו הזדמנות להגן על בריאות הנפש של הדורות הבאים על ידי הרחבת החירויות האמיתיות שלהם ללמוד, להתייחס ולשגשג בעולם מתווך דיגיטלית. הצהרת גילוי נאות לא דווח על ניגוד עניינים פוטנציאלי על ידי המחבר(ים). מימון עבודה זו נתמכה במימון ממעבדות סאפיאן. הערות על התורמים טארה סי. תיגארג'אן, דוקטורט, היא המייסדת והמדענית הראשית של סאפיאן לאבס, שם היא מביאה פרספקטיבה של מערכות מורכבות להבנת המוח האנושי המתפתח : ג'ניפר ג'יין ניוסון, דוקטורט, היא מדענית ראשית לבריאות קוגניטיבית ונפשית במעבדות סאפיאן, שם היא מובילה את הפיתוח של MHQ ופרויקט המוח הגלובלי. שיילנדר סוואמינתן, דוקטורט, הוא מנהל מרכז סאפיאן לאבס למוח ולנפש האנושי באוניברסיטת קריאה, המוביל תוכניות נתונים בקנה מידה גדול לתובנות בין-תחומיות לבריאות המוח והנפש כדי ליידע מדיניות ציבורית.