בלוג - מתבגרים על זה #הורות

האתגרים האלו של החיים מחייבים חוסן, חוסן רגשי וחיבור עמוק בתחושת שייכות ואולי הדרך לייצר את התחושה הזו היא לא לפי שיטה אחת, אולי היא צריכה להיות שיטת הלב והנשמה, שיטה שבה רואים את הלב הפועם, הרגשות והצרכים אבל לא רק רואים, מכילים, מלטפים ומוותרים, כי זה כנראה לא מספיק, אולי נדרש לראות וגם לצפות ולדרוש, רק שצריך לעשות את זה בהתאמה ובהדרגתיות ובעיקר עם עיניים טובות שרואות את הילד ולא רק את הפנטזיה, עיניים שרואות את העתיד גם דרך עיניו של ההורה המבוגר/ היודע/ המכווין וגם דרך העניים של הנפש של הילד וצרכיו, עניים שמתבוננות במציאות ומכינות את הנפש לעמוד מולה- זו הרקמה העדינה שרוקמת את הנשמה ומצמיחה הורות שיש בה דופק נעים ולא רק פנטזיה הורית או אג'נדה חינוכית.

חרדה חברתית פוגשת היום המון מתבגרים/ותהיא מגיעה בכל מיני צורותיש לה המון אדוות על כל מעגלי החיים היא מוסתרת ומעמיקה את הבושה והעלבון ולנו כהורים יש תפקיד משמעותי להיות שם עבורם ולתת תקווה, לפעמים מטוב ליבנו אנחנו עושים בדיוק ההפךבואו לקבל כלים, ללמוד את מאפייני החרדה, להכיר את התמרורים החשובים ולהיות שם עבור הילדים שלכםן.מאחרת את אפרת חנן רכזת תחום הורים בעמותת רקפת עמותת רקפת.

פגיעה טקסית מכוונת במהותה לפרק של השלמות הפנימית של הנפגע/ת דרך פירוק הזהות ויחד איתה הטלת ספק של כל מה שנחשב מובן, נכון, מוסרי, קדוש. דרך טקסי השפלה בתחפושת של קודש או טקס נוצרת הכחדה של אמון בקשר, הכחשה של טוב והכחדה של משמעות המילים, למילים כבר אין תרגום נכון או ראוי שחופף מציאות. כל זה מוחלף בתחושה של חילול וריק קיומי, זהות שנמחקה והושחתה ועכשיו מבקשת לחזור לפעום, להכניס אויר, לנשום מתוך המוות שהיא חוותה. כשהאדם מתחיל להבין חזרה את המוסר הראוי הוא מתחיל לחפש משמעות, משמעות ללא תנאי וללא שליטה/ כפייה/ כאב / רמיסה. אט אט את חלקי העצמי המרוסקים מחוברים לזהות שיש בה כוונה, אמונה, משמעות וקול פנימי יציב ונקי שאין בן תחושת אשמה, תחושת השפלה או רגשי נחיתות מול העולם/ הפוגעים. זה מסע ארוך ועמוק, מורכב שיש בן המון הצטלבויות, המון כאב, המון בלבול. מבוך שצריך לצעוד בו עם המון אמונה, סבלנות וגם פנס שמאיר את הדרך ומייצר בה שלמות וזהות, בונה ומדביק את רסיסי העצמי שנשחקו וחוללו, עוטף אותם באור ובהגנה.

אחד הנושאים המורכבים, הרגישים והחשובים ביותר להורים בתקופה המודרנית – גירושים וניכור הורי והשפעתם על נפש הילדים. לשיחה הזו, אנו שמחה לארח עם עו"ד דנה פיקר, בעלת ניסיון רב בתחום המשפטי והרגשי, דנה תשתף אותנו בתובנות משמעותיות ובתובנות מעמיקות על הנושא. במהלך הפרק, צללנו לעומק של הדינמיקה המורכבת שמתרחשת כאשר הורים נפרדים, וכיצד הם יכולים להשפיע על ילדיהם מהרגע הראשון. ניכור הורי הוא בעיה חמורה שעלולה להוביל לתוצאות רגשיות חמורות, והשפעתו על נפש הילדים עשויה להיות הרסנית במקרים רבים.

אחד הפחדים הכי חזקים של הורים זה אובדנות, חשש שהילד יעשה משהו לעצמו, חשש שיהיה לו קשה מידי וזה יגרור אותו לפעולת אל חזור. בהחלט מחשבות שמעסיקות הורים, בשנים האחרונות ביתר שאת, ויש לזה הרבה סיבות. ערך המשפחתיות מתפורר, משפחה גרעינית שהיא מרכז הכוח, השלד של הביטחון הרגשי הפכה מאגרוף חזק ושומר ליד רפויה ומפורקת. כל אחד בחדרו, הקפיטליזם מאפשר עושר של חומר ומייצר הזנחה של האושר. הורים עובדים שעות רבות (גם כאשר עובדים מהבית), ילדים נמצאים רוב היום ללא השגחה, ללא שיח, ללא מגע עיניים. מפגשים משפחתיים הפכו להיות נדירים, בימי שישי סביב שולחן השבת וגם אז לא תמיד. אנחנו פוגשים את הילדים כהורים בעיקר סביב המשוב של משרד החינוך, ובעיקר כאשר הילד מחסיר או לא מכין שיעור בית. איך מייצרים תקשורת בונה ויציבה שמגנה על הנפש ומצמצמת את הסיכון לאובדנות .