בלוג - מתבגרים על זה #פסיכותרפיה

היא לא מתקשרת עם אף אחד בבית, אין לה חברות, היא כל היום בחדר עסוקה באיפור , בעיקר שחור, בבגדים מוזרים. היא בת 14 והיא לא עושה כלוםםםם לבד, אפילו לגשת למכולת היא לא מוכנה, לנסוע באוטובוס זה אחרי שכנועים מטורפים, להיכנס לכיתה, לכתוב בקבוצה, מפחדת מהעולם, פשוט סיוט, אנחנו חווים סיוט.הטיול האחרון שלנו היה זוועה, הרגשתי כאילו אני סוחב איתי תינוק שלא מסוגל לעשות כלום וכל הזמן מתלונן, דובון לא לא כזה, כפוית טובה. אני נשבע שאני לא יוצא עם המשפחה הזו במיוחד עם אלה (שם בדוי) לנופש יותר, בטח שלא לחו"ל. זהו נשברתי ממש, ואני אדם חזק.

אתגר 100 גברים ב 14 שעות, כוכבת האונליפנס לילי מפורסם ללא הרף ברשתות החברתיות, הילדים שלנו חשופים למידע ולתיאור של האתגר הזה וחווים בנפשם מנעד רחב של רגשות מציפים, החל מחשש ופחד אולי אפילו אימה ועד לרגשות של דחף בלתי נשלט ורצון להיות חלק מהאתגר הזה. חלקם ירגישו שהם יכולים להיות חלק ממנו וחלקם יצליפו בעצמם ויעמיקו את תחושת הבדידות ואובדן הערך העצמי שלהם. מה המשמעות של חשיפה לאתגר הזה בלי נוכחות של קול הורי שפוי ? עד כמה חשוב שתכירו כהורים את החשיפה לאתגר ואת המשמעות של ההד התקשורתי סביבו? איך מקיימים שיח עם הילדים שלנו על זה ? ועד כמה זה מחויב במציאות ומסייע לנו להבין ובעיקר לשמור עליהם, על התודעה ועל הנפש

לא כזו תמימה, עובדה שהיא חזרה שוב ושוב ..... פרשת אייל גולן והעדות של טאיסיה זמולוצקי ממשיכה להדהד, וקולות הביקורת כלפיה צפים ועולים ברשת וגם בשיח של לא מעט מתבגרות ומתבגרים מולי "שלא תשחק אותה תמימה ... היא ידעה לאן היא הולכת...." זה בהחלט יכול להיראות כאילו היא ידעה והלכה "בעיניים פקוחות" לטרף הזה, זה חשוב שנבין שזה בהחלט יכול להיראות לנו דבילי או לא הגיוני או לא נכון, או כמו שהנוער מכנה את זה "פיקמי". אבל חשוב לי להסביר פה את התופעה הזו שבה נפגעות תקיפה מינית ממשיכות ללכת "בעיניים פקוחות" לטרף הזה כנגד כל היגיון או שכל ישר.

המורכבות הרגשית של גיל ההתבגרות בעידן המודרני דרך ניתוח המיני-סדרה "התבגרות", המתמקדת בנער בן 13 המואשם ברצח. המאמר מדגיש את הפער העמוק שנוצר בין עולמם הפנימי והווירטואלי של מתבגרים לבין חוסר ההבנה והעיוורון של המבוגרים סביבם. המחברת בוחנת תופעות חברתיות קשות כמו בדידות, בריונות רשת ומיניות מעוותת, ומסבירה כיצד חוסר בערך עצמי מוביל להתפרצויות אלימות. המסר המרכזי קורא להורים לאמץ נוכחות הורית יציבה המשלבת הצבת גבולות ברורים לצד הקשבה אמפתית וחסרת שיפוטיות. באמצעות דמות הפסיכולוגית בסדרה, מודגשת החשיבות של "מגן הנפש" – מעטפת הורית המעניקה למתבגר תחושת שייכות ואהבה ללא תנאי ככלי להתמודדות עם מצוקות החיים. לבסוף, הטקסט מציע כלים מעשיים לשיפור הדיאלוג המשפחתי ולזיהוי סימני מצוקה מתחת לפני השטח.

המאמר סוקר את תופעת האינסלים (Incel) כתת-תרבות דיגיטלית מסוכנת של גברים החווים בדידות קיצונית וניכור, המיתרגמים לשנאת נשים ואלימות. הכותבת מדגישה את הפער בין אידיאל היופי הבלתי מושג ברשתות לבין המציאות, מצב המוליד תחושת קורבנות ורצון להשתייך לקהילות המזינות ייאוש וזעם. הטקסט קורא להורים ואנשי חינוך להכיר את השפה הדיגיטלית ואת עולמם הרגשי של בני הנוער כדי להוות עבורם "מגן נפש". במקום לנקוט במדיניות של הדרה וסילוק, המאמר מציע לבנות קשר מבוסס אמון ותיקוף רגשי לחיזוק הערך העצמי של המתבגרים. לסיכום, המחברת מדגישה שהתערבות מוקדמת ונוכחות הורית יציבה הן קריטיות למניעת הידרדרות להקצנה והרס עצמי במרחב הווירטואלי הפרוץ. השיח סביב המיתוג אינסל הוא אתגר שמחייב ראשית הכרה שהוא קיים, למידה של המציאות הווירטואלית וההשפעות שלה על תפיסת המציאות של ילדים ומתבגרים בעידן הווירטואלי שבו מה שרץ ברשת כאילו מודפס אצלם במח במדפסת עם דף רציף כל היום. המושג הזה, שהפך למילת גנאי, שיצר מין קהילה שחיה תחת התיוג הזה מתייחס לשאלה מאוד מורכבת ששייכת לגבריות בעידן הזה, איך גבריות נתפסת?, עד כמה היא קשורה לחומר ולמראה חיצוני, ליחסים שבין המגדרים ולעוד המון סוגיות שקשורות במתבגרים בעידן הזה. אחד בדברים הכי חשובים שהורים וצוותי חינוך ובכלל בוגרים משמעותיים בסביבה הוא לזהות את הגרעין הרגשי החברתי, להבין לעומק מה נקודת החיבור לקבוצת ההשתייכות. ולא רק לאינסלים, לכל קבוצה.

פגיעה טקסית מכוונת במהותה לפרק של השלמות הפנימית של הנפגע/ת דרך פירוק הזהות ויחד איתה הטלת ספק של כל מה שנחשב מובן, נכון, מוסרי, קדוש. דרך טקסי השפלה בתחפושת של קודש או טקס נוצרת הכחדה של אמון בקשר, הכחשה של טוב והכחדה של משמעות המילים, למילים כבר אין תרגום נכון או ראוי שחופף מציאות. כל זה מוחלף בתחושה של חילול וריק קיומי, זהות שנמחקה והושחתה ועכשיו מבקשת לחזור לפעום, להכניס אויר, לנשום מתוך המוות שהיא חוותה. כשהאדם מתחיל להבין חזרה את המוסר הראוי הוא מתחיל לחפש משמעות, משמעות ללא תנאי וללא שליטה/ כפייה/ כאב / רמיסה. אט אט את חלקי העצמי המרוסקים מחוברים לזהות שיש בה כוונה, אמונה, משמעות וקול פנימי יציב ונקי שאין בן תחושת אשמה, תחושת השפלה או רגשי נחיתות מול העולם/ הפוגעים. זה מסע ארוך ועמוק, מורכב שיש בן המון הצטלבויות, המון כאב, המון בלבול. מבוך שצריך לצעוד בו עם המון אמונה, סבלנות וגם פנס שמאיר את הדרך ומייצר בה שלמות וזהות, בונה ומדביק את רסיסי העצמי שנשחקו וחוללו, עוטף אותם באור ובהגנה.

ההתנהגות המינית והתפקוד המיני נע על ציר שבין התנהגות מותאמת גיל וכזו שנשלטת על ידי האדם, מכבדת את הפרטנר ואת הסביבה לבין התנהגות מינית שמתויגת תחת פתולוגיה נפשית. הנקודה שבה נשבר האיזון היא בטשטוש הגבול שבין צורך שמקושר לרגש של הפרט לבין התנהגות לא נשלטת שמונעת מדחף שמטרתו לספק ריגוש (דופמין) במטרה לכפות על סבל/ כאב ולא מתוך רצון בעונג מיני/ חיבור רגשי. התמכרות נתפסת אצל רובנו כהתמכרות לחומרים כמו סמים / אלכוהול וכו'. התמכרות לפעילות מינית/ לצפייה בפורנוגרפיה היא התמכרות התנהגותית שיש לה מאפיינים דומים להתמכרות לחומרים.

מחקר שמפורסם על ידי כתב העת Journal of Human Development and Capabilities. קשר ישיר ומדאיג בין חשיפה מוקדמת לסמארטפונים לבין התפתחות בעיות נפשיות חמורות בבגרות. הממצאים מצביעים על כך שילדים המקבלים גישה למכשירים חכמים לפני גיל 13 סובלים משיעורים גבוהים של מחשבות אובדניות, תוקפנות ופגיעה בדימוי העצמי, כאשר נשים פגיעות במיוחד לתופעה. כיצד האלגוריתמים ממכרים והרשתות החברתיות פוגעים בתפקודים בסיסיים כמו שינה, תקשורת בין-אישית ויחסים בתוך המשפחה. המחברת קוראת לרגולציה ממשלתית מחמירה להגבלת גיל השימוש, אך מדגישה כי האחריות המכרעת מוטלת על הורים לאמץ סמכות הורית ולהגביל את זמן המסך באופן אקטיבי. לסיכום, המאמר מזהיר כי ללא שינוי תפיסתי וחינוכי, דור ה-Z ודורות העתיד יעמדו בפני משבר חוסן נפשי חסר תקדים המשפיע על האנושות כולה.

שיח על מיניות, התנהגות מינית בתוך הבית בין הורים לילדים, התנהגות מינית וחיבור לרצון הפרטי תוך שמירה על גבולות שמאפשרים מיניות מיטיבה וחקירה נכונה ומותאמת גיל. שיח מרתקת עם סהר גל אחת מהאושיות בתחום המיניות והשיח על מיניות