בלוג - מתבגרים על זה #גיל ההתבגרות

דחייה חברתית היא התופעה הנפוצה ביותר בחיי היום יום של כולנו, בגיל ההתבגרות לדחייה החברתית הזו יש משמעות מוכפלת וקשה, בחסות הרשת היא כואבת ועמוקה עוד יותר, צורבת ושורטת את הנפש. אנחנו יודעים היטב לתת מענה לפגיעה גופנית, זה קל לנו לראות את זה ופשוט לקבוע תור לפרופסור הכי מומחה בתחום, קל גם לראות את תהליך הריפוי, את החום יורד, את הדלקת נעלמת ואת התיאבון חוזר. פגיעות שקשורות בנפש, בתחושות פנימה אנחנו לא תמיד רואים, וגם כשיש סימנים, תמרורים, צ'קלקות אנחנו לפעמים בוחרים לא לראות, או לפרש אחרת, לחשוב חיובי... וגם כשאנחנו כבר רואים ויודעים זה קשה עבורנו, זה פוגע גם בנו וקשה לנו לטפל והכי קשה לנו לראות את הריפוי, סימני הריפוי נסתרים וזה משאיר אותנו חוששים, נבולים ובעיקר נכנסים למצב צבירה של שומר פיזי ולא רגשי. הכל על דחייה חברתית ודרכי הטיפול

תארו לעצמכם כמה חיפושים יש למילה פורנו ברשת? מיליון וחצי למילה "פרונו" בעברית ועוד מליארד וחצי !!! חיפושים באנגלית. אז בואו נסכים ונבין שהמתבגרים/ות שלנו צופים/ות בפורונו, הם צופים בגיל צעיר מאוד, מושפעים, מוטרדים, מפוחדים ובעיקר חוששים לשתף. זו הופכת להיות כמו תולעת מכרסמת בתוך גופם/ן של ילדינו. הורים בואו נשים על השולחן את הנושא, ובואו נתווך את הצפייה, נסביר ונהיה משמעותיים עבור המתבגרים/ות שלנו, איך עושים את זה ? הנה תמליל מדויק לשיחה עם מתבגרת, שיחת חובה במיוחד עבורכם/ן

סיפור חיים מטלטל, מורכב ומרגש נטישה הורית, פגיעות מיניות, התעללות וניצול מיני הם חלק מסיפור חייה של צופית גרנט. מה שמרתק עוד יותר זו היכולת של צופית לקחת את אירועי חייה, זיכרונות ילדותה, הפגיעות שלה ושבה ולייצר מהם חוסן, לצמוח, להתפתח ולהפוך לאדם מוקיר, מוביל, עצמאי ויציב. הורה מעורר השראה, בת זוג ואשת מקצוע מובילה בתחומה סיפור של עצמה וכוחות, סיפור של השראה - כנסו לקריאה

מה הבעיה המרכזית של גיל ההתבגרות?, מה הקושי המרכזי שלנו כהורים ואיך נכון להגיב ולהתנהל בגיל המורכב הזה, ולא רק כדי לשרוד אותו. איך אנחנו יכולים להפוך להיות מהורים מתוסכלים להורים משפיעים? האם בגיל ההתבגרות עדיין אפשר לחנך ? והכי חשוב איך מגדלים ילדים א' א' ולא פ' פ' - הראיון המלא בפוסט

הוא בן 56 ואני בת 45 הוא נולד באיראן ועלה לארץ בגיל 13 אני נולדתי בארץ, וגדלתי לאותה תרבות, אותם מנהגים בדיוק כמו שלו. סיפור חייו של קובי, סיפור מרתק, מרגש, מעניין ומלא באומץ, בהשראה, וגם בכוח עליון והכוונה אלוהית בהרבה מאוד קטעים בריאיון הוא ממש סיפר לי את הסיפור של עצמי את הסיפור של הורי את הסיפור של התרבות הפרסית של ההורות הפרסית המנהגים, המסורת, תפיסת העולם ובעיקר חלוקת התפקידים בתוך המשפחה זה היה ריאיון מצמרר כזה שהייתי צריכה זמן כדי לשבת ולכתוב אותו, התרגשתי שוב ושוב לתמלל את הריאיון הזה. סיפור חיים שאני לוקחת ממנו המון תבונות על ההורות שלנו, יכולת הקבלה שלנו את עצמנו ואת הסובבים אותנו, הילדים שלנו. סיפור שדרכו ניתן ללמוד ולהבין כמה כהורים, אנחנו לפעמים בונים את "כרטיס הביקור" שלנו בהורות, בעיוורון מוחלט ואנחנו עושים את זה ממקום של אהבה, ולפעמים אנחנו טועים. זה משאיר אותנו ואותם כואבים, מתוסכלים ומפולגים. ומה שהכי יפה בסיפור הזה זה הכוח של התא המשפחתי - כנסו להמשך קריאה

היא התחילה פרק חדש בחייה, בן זוגה הראשון עזב לטובת אהבה אחרת, אחרי הגירושים האלו היא גלתה שהיא חולה בסרטן, נתנו רק שנה לחיות . היא החליטה באומץ לחיות אותה בשיא, שלילדים יישאר זיכרון מתוק.כשהכל מאחוריה היא נכנסת למערכת יחסים זוגית, אובססיבית, ברגע אחד היא הבינה שהיא חייבת להימלט מהקשר , דקה אחת לפני שזה יהיה מאוחר מידי, סיפור מעורר מחשבה, כנסו להכיר את שרון ואת הסיפור שלה, יש בו המון ערך

גיל ההתבגרות מתחיל היום בגיל 8 ויחד אתו החשיפה לפורנוגרפיה. מיניות תופסות היום מקום מרכזי בחייהם של בני הנוער, הם עסוקים בהכרות עם הגוף שלהם גם דרך אוננות. מה התפקיד ההורי בעידן הזה, מה התיווך הנדרש? איך עושים את זה ובעיקר מהי אוננות בריאה? ומתי אנחנו צריכים להתערב ולסייע. כל מה שהורים צריכים לדעת על מיניות ואוננות בגיל ההתבגרות. שיח על מיניות עם מתבגרים הוא שיח חשוב בעידן הזה שבו הם חשופים למידע שעלול לעוות להם את המציאות לגבי מערכות יחסים ומיניות בחייהם הבוגרים ובכלל - מאמר חובה לכל הורה.

הקהילה הגאה, עברה דרך ארוכה עם המון הישגים בעשור האחרון, הומו זה כבר לא מילה גסה, ובטח לא קללה. החברה הישראלית עברה שיעור משמעותי בקבלת האחר, השונה ובזכותו של אדם לחיות את חייו כפי שהוא בוחר ורוצה. בניגוד לקהילה הגאה, לאוכלוסיית הטרנסג'נדרים יש עוד הרבה מה ללמד אותנו, ולנו יש עוד הרבה מה ללמוד עליהם ומהם. הם בעצם האנשים היחידים בעולם שבעידן של פילטרים חיים בלי מסכות, חיים באומץ את החיים שלהם, מתעמתים עם התחושות שלהם בתוך ה"קישקה" ועושים בחירה אמיצה. הם משלמים זה מחיר גבוה, מחיר של, מבטים נוקבים, לחשושים, וחוסר קבלה. נכון, זה מוחצן וקשה לעיכול, זה רחוק אולי יותר ממה שאנחנו "הרגילים" "הנורמליים" מסוגלים לראות דרך העדשה המאוד צרה שלנו. אם לומר את האמת האישית שלי, גם אני חשתי כלפי האוכלוסייה הזו סוג של חוסר הכלה, הריאיון הזה שינה את דעתי, פתח לי צוהר להבנה עמוקה ולקבלת האחר בצורה עמוקה , לא בסיסמאות , בהכלת אמת - כנסו לקרוא - ריאיון מרגש מאוד

בילדות שלי תמיד רציתי להיות שייכת, שייכות היא צורך קיומי הישרדותי, זה גרם לי לרצות (ריצוי), לוותר על עצמי, על מי שאני כדי להכנס לתוך המעגל החברתי בעיקר. היום כשאני מנסה להבין למה, אני מתחילה לגלות את שורשי הריצוי בתוך הבית שלי. רציתי שהיא (אמא) תחייך, תראה את הרגש, שתשמח, שתגיד משהו, אפילו שתכעס... שם התחלתי לרצות, תכונה שרוכשים בגיל ההתבגרות. שנים לקח לי להוציא את עצמי משם ולהיות שייכת בזכות מי שאני - כנסו לקרוא

שנים ארוכות לקח לה להתגבר על ההשפלה ההיא, אז בגיל ההתבגרות. זיכרון ילדות כואב שנשאר כמו צלקת בנפש, כזה שהפיע על מהלך חייה, פגע בה בעיקר בתחושת השייכות ובתחושת הערך העצמי. מכאן הדרך להתדרדות במדרון למטה היא מהירה קלה מאוד, אבל זהו סיפור של עוצמה, סיפור של אישה חזקה שבחרה לא להיות שם, בחרה בעצמה. בחרה להיות שמחה ומאושרת, לא מעט כלים היא קבלה מהתנסויות התסכול שחותה בילדותה, היא הפכה אותם לכלים בארגז הכלים שלה בדרך למעלה עם חיוך, אושר ובעיקר עם המון חמלה גם להוריה וגם לסובבים אותה בחייה, סיפור מרגש עם המון טיפים להורים לילדים בגיל ההתבגרות, תובנות משמעותיות שיכולות לשרת כל הורה שמרגיש היום חוסר אונים מול המתבגר שלו. תודה סמדר על סיפור חיים מעצים ומלא בהבנות משמעותיות על חיינו.

גדלנו כי היינו צריכים להיות גדולים, בעיקר בריאים וחסונים. בארגז הכלים ההורי שלהם הייתה הסמכות, אולי אפילו סמכותנות ובעיקר המון רצון לגדל אותנו על פי הבנתם להיות דור ההמשך שלהם. היינו עבורם סוג של "כרטיס ביקור" , "חלון ראווה" משפחתי. וככה הם עיצבו והשפיעו על מי שאנחנו גדלנו להיות. הרבה דברים טובים זה עשה לנו בבגרות שלנו, במסוגלות שלנו וביכולת שלנו לשרוד את מציאות החיים. יחד עם זאת רגשות לא היו שם, הם היו ופחדו להוציא אותם מהלב, הדרך שלהם לאהוב באה לידי ביטוי בצורה שונה ממה שהיינו צריכים.

תארו לעצמכם כמה חיפושים יש למילה פורנו ברשת? מיליון וחצי למילה "פרונו" בעברית ועוד מליארד וחצי !!! חיפושים באנגלית. אז בואו נסכים ונבין שהמתבגרים/ות שלנו צופים/ות בפורונו, הם צופים בגיל צעיר מאוד, מושפעים, מוטרדים, מפוחדים ובעיקר חוששים לשתף. זו הופכת להיות כמו תולעת מכרסמת בתוך גופם/ן של ילדינו. הורים בואו נשים על השולחן את הנושא, ובואו נתווך את הצפייה, נסביר ונהיה משמעותיים עבור המתבגרים/ות שלנו, איך עושים את זה ? הנה תמליל מדויק לשיחה עם מתבגרת, שיחת חובה במיוחד עבורכם/ן