בלוג - מתבגרים על זה #מתבגרים

אתגר הטיק טוק הוא רק דוגמה אחת להמון סכנות שנמצאות בתוך הרשת, זה מתפשט כמו וירוס. חסימה/ עונשים/ איומים יכולים להועיל בטווח הקצר בלבד. אנחנו צריכים לשמור על הילדים ברשת ולאפשר להם להיות שם בטוחים, יודעים ומבינים מה מותר ומה מחוץ לגבולות הסביר. ערך עצמי זה הכלי הראשון הארגז הכלים החדש. איך מייצרים הסכם הבנות שהוא WIN WIN

חוסן נפשי הוא "עמוד השדרה" של אדם בהתמודדות עם מציאות חייו, כהורים תפקידנו להצמיח את ילדינו בעלי חוסן נפשי שיאפשר להם להיות מוגנים ויציבים בבגרותם. דווקא בזמן הקורונה יש לנו הזדמנות לחזק את החוסן שלהם ולאפשר להם לגדול זקופים יותר, מעזים יותר ומצליחים יותר

הם רובצים בבית, לרוב מסתתרים להם בחדר בתוך המסך ולנו, זה לעיתים מעלה את העצבים, אנחנו הופכים להיות טרחניים, נואמים, עצבניים ו.... בצד השני יש מתבגר/ת שמתמודד/ת עם עולם מורכב והם צריכים אותנו הרבה יותר ממה שנדמה לנו. מכירה היטב את התחושה הזו של חוסר האונים מולם והשאלה הגדולה : איך לעזאזל מצליחים לייצר מולם תקשורת, שיחה, הבנות ? בבלוג שלי שיתפתי בסיפור אישי שלי איך אני עשיתי את זה עם המתבגר הפרטי שלי איך מייצרים הנעה פנימית, משמעות ואושר בקרב מתבגרים ובכלל. מה התפקיד ההורי בעידן החדש, הרחבת עדשה ויכולת הסתכלות מרחיבה וגמישה שיוצאת מתוך העולם שלנו לעולם שלהם שהוא רחב וססגוני עם ים של אפשרויות הצלחה והתפתחות

מה כוחה של מילה? מילה שלנו כהורים לילדים שלנו, ובעיקר כשהמילים האלו מקבלות "גיבוי" מהסביבה, מהחברה עד כמה זה נרשם הנפש, מייצר כאב ותסכול. המילים שלנו יכולות להיות "מגן הנפש" שלהם או ההפך הגמור, מילים, אווירה, מבט עיניים, יכולות לעשות חורים בנפש או לייצר בה שכבת הגנה ויכולת להתמודד עם המציאות, עם אתגרי החיים. החיים המורכבים שבהם נדרש חוסן, נדרשת חמלה עצמית ויכולת עמידות במצוקה. מקרה קליניקה שאפשר ללמוד ממנו המון

התפקיד ההורי הוא תפקיד של ג'ירפות, תפקיד שבו אנחנו צריכים לחנך היום, לנטוע היום זרעים של הבנה וערכים כדי לגדל ילדים בוגרים ומצליחים בעתיד, החינוך שלנו כהורים למתבגרים היום תפקידו להכין אותם לחייהם הבוגרים. תפקידו של החינוך הוא לתת להם כלים, כוחות, הכרות עם מי שהם כדי שיוכלו לגדול להיות אנשים בוגרים עצמאיים, מצליחים וכל דבר אחר שנרצה שהם יהיו. לכן אנחנו צריכים תמיד להתבונן לאופק ולייצר שם את התמונה הזו שבא אנחנו רואים אותם גדולים בכל המובנים. הצלחה בגידול ילדים היא מושג גדול, מהי הצלחה? מהו כישלון? וכמה לשותפות ההורית יש השפעה על הצלחה זו.

פרטיות בגיל ההתבגרות - זכות נרכשת או זכות מקודשת ? בהחלט מגיעה להם הפרטיות שלהם, צריך לאפשר להם את המרחב הפרטי שלהם, מרחב שבו הם יכולים לפתח את האינדווידואל שלהם, לחוות, להתנסות, להבין את המציאות ולתרגל את החיים. ויחד עם זאת, במציאות שבה עולם הילדים התערבב היטב עם עולם הבוגרים, במציאות שבה הגבולות הוסרו, הסמכות הפכה להיות מילה גסה, מרחב הפרטיות כבר לא קיים, הן והם נמצאות/ים בתוך ה"כיכר עולמית", חשופות/ים כמו ב"חלון ראווה",ובנוסף לכל אלו גם זירת החיים הפכה להיות מגוונות ופרוצה. חשוב שנכיר כהורים מה פוגשים שם במרחב הפרטי שלהם.

אתגר נובמבר - הוא אתגר עולמי שבו בני הנוער מתמודדים עם ניסיון לא לאונן במהלך כל החודש. בחודש דצמבר יש אתגר הפוך לאתגר נובמבר ושם מאוננים לפי היום בחודש. האתגרים הללו ששמים את המיניות במקום פרוץ ולא פתוח, מסוכן ולא בטוח ובעיקר קיצוני ותחרותי בעצם שמים את המינות במקום פומבי שאין בו אינטימיות ואין בו פרטיות. האם האינטימיות ז"ל ? עד כמה היא משמעותית בתוך מיניות ועד כמה היא מגנה על הנפש? - אתגר נובמבר - מדריך להורים איך לייצר תפיסת עצמי גבוהה שלא מחפשת פומביות במיניות ואיך לנצל את האתגר כדי ללמוד על תפיסת המיניות שלהם ולצקת שם ידע ואג'נדה שיסיעו להם לבחון מיניות בגישה ביקורתית ולא ממקום של סחף וחרדה.

מה קורה בתוך המח של הילדים שלנו מתוך אלפי שיחת איתם בקליניקה,מה מתרחש בתוך הניידים והצ'אטים שלהם (אתם אפילו לא מדמיינים), מה הפעילות המינית שלהם כוללת ועד כמה כולנו צריכים להתעורר, לשפשף היטב עיניים ולהבין שאנחנו צריכים להפסיק לשתוק את קולנו!!. אסור לנו להתבלבל פה הכוונה היא לא להיות רק חברים שלהם, הכוונה היא להיות הורה שנמצא נוכח, יודע ומכיר את העולם שלהם, הורה יציב שבונה בהם עמוד שדרה שישרת אתם לבחון מציאות, להבין איפה עובר הגבול ומה הקול הפנימי שלהם אומר להם, איך מקשיבים לו בתוך כל כך הרבה קולות חזקים שיש להם בראש.

בטח יצא לכם לכם לשמוע את השם הזה פ די די בימים האחרונים, ואם עדיין לא שמעתם אז חשוב שתכירו, כי יש לנו כהורים עכשיו הזדמנות פז ללמוד ולהכיר את האנשים שדרכם הילדים/ המתבגרים שלנו למדים את העולם. הזדמנות להבין מי הם האנשים שמשפיעים על התודעה שלהם ועל האמונות והתפיסות שלהם את המציאות. לפרשה הזו יש כל כך הרבה כוח, הילדים שלנו יודעים ועוקבים אחריה, למדים אותה היטב ומכירים את כל הרכילות סביבה, מעודכנים בכל הפרטים הכי קטנים של הפרשייה המורכבת הזו. כמות הצפיות והשיתופים של סרטוני הטיק טוק והאינסטגרם בפרשיית פי די די היא היסטרית.

אתגר 100 גברים ב 14 שעות, כוכבת האונליפנס לילי מפורסם ללא הרף ברשתות החברתיות, הילדים שלנו חשופים למידע ולתיאור של האתגר הזה וחווים בנפשם מנעד רחב של רגשות מציפים, החל מחשש ופחד אולי אפילו אימה ועד לרגשות של דחף בלתי נשלט ורצון להיות חלק מהאתגר הזה. חלקם ירגישו שהם יכולים להיות חלק ממנו וחלקם יצליפו בעצמם ויעמיקו את תחושת הבדידות ואובדן הערך העצמי שלהם. מה המשמעות של חשיפה לאתגר הזה בלי נוכחות של קול הורי שפוי ? עד כמה חשוב שתכירו כהורים את החשיפה לאתגר ואת המשמעות של ההד התקשורתי סביבו? איך מקיימים שיח עם הילדים שלנו על זה ? ועד כמה זה מחויב במציאות ומסייע לנו להבין ובעיקר לשמור עליהם, על התודעה ועל הנפש

לא כזו תמימה, עובדה שהיא חזרה שוב ושוב ..... פרשת אייל גולן והעדות של טאיסיה זמולוצקי ממשיכה להדהד, וקולות הביקורת כלפיה צפים ועולים ברשת וגם בשיח של לא מעט מתבגרות ומתבגרים מולי "שלא תשחק אותה תמימה ... היא ידעה לאן היא הולכת...." זה בהחלט יכול להיראות כאילו היא ידעה והלכה "בעיניים פקוחות" לטרף הזה, זה חשוב שנבין שזה בהחלט יכול להיראות לנו דבילי או לא הגיוני או לא נכון, או כמו שהנוער מכנה את זה "פיקמי". אבל חשוב לי להסביר פה את התופעה הזו שבה נפגעות תקיפה מינית ממשיכות ללכת "בעיניים פקוחות" לטרף הזה כנגד כל היגיון או שכל ישר.

המאמר סוקר את תופעת האינסלים (Incel) כתת-תרבות דיגיטלית מסוכנת של גברים החווים בדידות קיצונית וניכור, המיתרגמים לשנאת נשים ואלימות. הכותבת מדגישה את הפער בין אידיאל היופי הבלתי מושג ברשתות לבין המציאות, מצב המוליד תחושת קורבנות ורצון להשתייך לקהילות המזינות ייאוש וזעם. הטקסט קורא להורים ואנשי חינוך להכיר את השפה הדיגיטלית ואת עולמם הרגשי של בני הנוער כדי להוות עבורם "מגן נפש". במקום לנקוט במדיניות של הדרה וסילוק, המאמר מציע לבנות קשר מבוסס אמון ותיקוף רגשי לחיזוק הערך העצמי של המתבגרים. לסיכום, המחברת מדגישה שהתערבות מוקדמת ונוכחות הורית יציבה הן קריטיות למניעת הידרדרות להקצנה והרס עצמי במרחב הווירטואלי הפרוץ. השיח סביב המיתוג אינסל הוא אתגר שמחייב ראשית הכרה שהוא קיים, למידה של המציאות הווירטואלית וההשפעות שלה על תפיסת המציאות של ילדים ומתבגרים בעידן הווירטואלי שבו מה שרץ ברשת כאילו מודפס אצלם במח במדפסת עם דף רציף כל היום. המושג הזה, שהפך למילת גנאי, שיצר מין קהילה שחיה תחת התיוג הזה מתייחס לשאלה מאוד מורכבת ששייכת לגבריות בעידן הזה, איך גבריות נתפסת?, עד כמה היא קשורה לחומר ולמראה חיצוני, ליחסים שבין המגדרים ולעוד המון סוגיות שקשורות במתבגרים בעידן הזה. אחד בדברים הכי חשובים שהורים וצוותי חינוך ובכלל בוגרים משמעותיים בסביבה הוא לזהות את הגרעין הרגשי החברתי, להבין לעומק מה נקודת החיבור לקבוצת ההשתייכות. ולא רק לאינסלים, לכל קבוצה.