בלוג - מתבגרים על זה #הבית למתבגרים

סקסטינג - ערות תקשורת נוכח בחייהם של בני ובנות הנוער. הם נמצאים שם ומייצרים שם את מערכות היחסים שלהם, הם בורחים מתקשורת הפרונטלית, חוששים להיישיר מבט ונעזרים במקלדת כדי לייצר שיח מיני. לרוב השיח הזה בוטה, מחפיץ, אלים ופוגעני. משהו ברשת מבלבל ומטשטש את הגבולות, הם מרגישים מוגנים ושמורים בזמן שהם חשופים מאוד ונמצאים במצב של פגיעות רגשית ונפשית. איך מלמדים אותם שימוש נכון ובריא בסקסטינג, עד כמה לרשת יש השפעה על התודעה שלהםן, מה הסכנות וגם מה היתרונות בסקסטינג, איך מייצרים את זה בצורה בטוחה ששומרת? מה התפקיד ההורי בעידן הזה. מידע שהוא חובה לכל הורה.

סקסטינג - ערות תקשורת נוכח בחייהם של בני ובנות הנוער. הם נמצאים שם ומייצרים שם את מערכות היחסים שלהם, הם בורחים מתקשורת הפרונטלית, חוששים להיישיר מבט ונעזרים במקלדת כדי לייצר שיח מיני. לרוב השיח הזה בוטה, מחפיץ, אלים ופוגעני. משהו ברשת מבלבל ומטשטש את הגבולות, הם מרגישים מוגנים ושמורים בזמן שהם חשופים מאוד ונמצאים במצב של פגיעות רגשית ונפשית. איך מלמדים אותם שימוש נכון ובריא בסקסטינג, עד כמה לרשת יש השפעה על התודעה שלהםן, מה הסכנות וגם מה היתרונות בסקסטינג, איך מייצרים את זה בצורה בטוחה ששומרת? מה התפקיד ההורי בעידן הזה. מידע שהוא חובה לכל הורה.

אף אחד מאתנו לא היה רוצה לתת לילד לו אלכוהול או סמים בגיל 8, כולנו תמימי דעים שזה לא מתאים, רק חשוב שנדע שמחקרים חדשים שבוצעו מלמדים אותנו שכל האפליקציות הנחמדות והתמימות וגם אלו שפחות תמימות, רובן ככולן בעלות פוטנציאל ליצור במוחם של הילדים שלנו תגובות מוחיות שזהות לתגובות למול שימוש בסמים ואלכוהול וגם לאלו של מהמרים כפייתיים. - איך מספקים להם מרחב שמור ככל שניתן, איך נוטעים בתוכםן ביטחון ויכולת לשמור על עצמם - קול פנימי שומר

כוחנות וסמכותנות כלפי בני נוער ככלי טיפולי/ חינוכי בעיקר מייצרים ניכור וריחוק. זה בדיוק המקום שבו אנחנו הורסים את מערכות היחסים שלנו עם היקרים לנו מכל, במקום לבנות בתוכם את ה"קול הפנימי" הזה שיצעק מתוכם וישמור עליהם. סטירה מייצרת עלבון שנרשם בגופם. סיפור קליניקה מרגש שמאפשר ללמוד איך עוצרים את הזעם, מתגברים עליו וממשיכים לבנות גשר יציב בינינו ובינם.

סיפור קליניקה על מקרה של דיכאון בעקבות הקורונה- היא הפכה לבובת חרסינה המשפט הכואב הזה של אבא שלה זכור לי היטב, "אנחנו עומדים מול בובת חרסינה, היא הפכה להיות שבירה וקרה כמו חרסינה, אני לא מצליח לפרוץ את זה, לא מצליח להבין את מה שקורה לה".תמיד השיח הזה מול ההורים הוא שיח קשה עבורי, קשה עבורי כהורה לצפות בכאב החד הזה של הורים מול הדבר היקר להם מכל, תמיד זה מקפיץ בי את הילדות שלי..... מוזמנים לקרוא ולקבל השראה והגדרה של כל סימני הדיכאון אצל מתבגרים/ות

הוא הגיע אלי ביציאה למציאות החיים, ברגע שהוא הבין שהוא יוצא עכשיו מהשירות הצבאי ונדרש להתמודד, לבנות לעצמו חיים, לשחק בתפקיד הראשי של ההצגה של חייו.הוא רגיל היה להיות מאחורי הקלעים, אם אפשר במרתף אז בכלל מעולה. איפה שיש חושך ואף אחד לא רואה אותו.האמונות שלו על חייו היו קשות מאוד, היה עסוק בריצוי תמידי, בהקטנה עצמית וביטול עצמי. בדרך ליציאה לחיים הוא הרגיש כשהקרקע נשמטת לו, שהוא חשוף ובלי ביטחון. מין תחושת קיפאון שלא אפשרה לו להתקדם בחייו, פחד להשתחרר מהשירות ולהתחיל את החיים, תחושת מסוגלות מעורערת, תחושת ערך חלשה עד מאוד והמון תסכול- סיפור קליניקה שיאפשר לכם לקבל כלים להתמודדות מיטיבה ולחיזוק תחושת המסוגלות והאחריות האישית

סילבסטר עבור מתבגרים הוא הזדמנות מצויינת וגם סיבה טובה להתנסות באלכוהול, ולא רק להתנסות בשתייה אלא גם להתנסות בשכרות, להיות שיכור/ה לראשונה (פשוט להיעלם ולא להיות), זה נראה להם מגניב, בוגר, כיף ויש בזה המון רצון להיראות גדולים, מעיזים, שווים ויש בכל חבורה את המנהיגים את אלו שנסחפים ולא רוצים להישאר בחוץ, "כולם שותים אז גם אני..." אלכוהול מגיע בעסקת חבילה בדר"כ עם עישון, שימו לב עישון בני נוער היום לא מסתכם בסיגריות / וייפ (שזה גרוע יותר מסיגריות) כדי להרגיש גדול, שווה, מקובל הם עולים מדרגה וצורכים גם סמים: "ירוק" גראס, מריחואנה. יש היום בשוק בני הנוער גם קאטמין, נייס גאי ועוד. אני ודעת שאתם מדברים על זה מסבירים שזה אסור, אבל זה נמצא במרחב שלהם, מספיק חבר/ה אחת בחבורה וקצת אלכוהול שמשחרר את הפחד והם עלולים להתנסות, או להמשך לצרוך והפעם קצת יותר כי זה סילבסטר.- מה התפקיד ההורי ? איך שומרים עליהם במרחב הסכנה ואיך מחנכים אותם ליציבות רגשית וחוסן גם במסיבת הסילבסטר.

חרדה חברתית היא חרדה שפועלת תחת בושה והסתרה, היא מאוד קשה עבור הילד החרד, מוסתרת תחת האגו ויש לה אדוות על כל תחומי החיים. היא משפיעה ושורטת את הנפש, משמרת את עצמה ומייצרת ריחוק, התנעות, דחיינות ולא מעט כאב ותסכול. בתוכנית הרדיו "מתבגרים זה על" עם הפסיכולוגית שרון צונץ נגענו במנגנוני החרדה ובכלים לאיתור והתמודדות , התפקיד ההורי וההשפעה ההורית על מנגנוני החרדה החברתית והחרדה בכלל.

ד"ר מתן אלעמי יו"ר החברה הישראלית לגניקולוגיה של ילדות ומתבגרות , רופא בכיר בלניאדו - ומנהל מחלקת הריון בסיכון. מתנדב פעיל בדלת פתוחה- מרפאה ליעוץ למתבגרות .מתן יכניס אותנו לתוך האתגרים הרגשיים של מתבגרות, לתוך הבנת המיניות שלהן, יציף לנו סכנות וגם גברים טוביםנדבר על מגע מיני, ניתוחי עיצוב הפות, הסרת שיער, התמודדויות של מתבגרות , קשיים, אמצעי מניעה ועודמוזמנים/ות להאזין, לשאול שאלות ולקבל מידע וטיפים תוכנית מאוד מרגשת שמספקת המון כלים להורים, המון ידע וחשיפה לתוך העולם של בני ובנות הנוער - ד"ר מתן אלעמי מביא דוגמאות מהשטח ומספק לנו הצצה פנימה לתוך מקומות חשובים להורים.

הפוסט הזה זכה לכמעט 300 שיתופים ברשת - חובה לכל הורה לקרוא וללמוד איך כן להתנהל מול פגיעה מינית, מה לא לעשות? וגם למה לצפות. תכל'ס לא יותר מידי, המדינה שומרת על עברייני המין במקום להביא אותם למשפט ולתשלום הוגן על מעשי הרצח הרגשי הזה. החקיקה הקיימת משאירה את המציאות של הפגיעות המיניות בתחם האפור ולא מקדמת טיפול בעברייני המין, אין אכיפה ואין באמת הגנה על מתבגרים/ות שנפגעים יום יום שעה שעה, עברייני המין חוגגים פוסט הסבר מפורט

הטרדה מינית ברשת - מה המציאות האמיתית ? איך מדינת ישראל שומרת על העבריינים? איך החוק מאפשר להם להמשיך להטריד? איך החוק שומר על הפדופילים ועברייני המין ?. החקיקה לא שומרת על בני ובנות הנוער מפני הפגיעה מינית/ הטרדה מינית. יש לנו בהורות של העידן החדש אחריות להיות שם ולשמור - 10 כללים שחשוב שתבינו על התנהלות הורים במקרה של הטרדה מינית/ פגיעה מינית ברשת או בכלל. וגם איך למנוע ולשמור עליהם/ן מנקודת האל חזור הזו.