בלוג - מתבגרים על זה #סמכות הורית לא אלימה

החופש הגדול כבר כאן והשנה הוא קצת יותר מפחיד ואולי אפילו קצת יותר מסוכן בשנה הזו, מתבגרים מגיעים לחופשה הזו כש"בופה" הסכנות והפיתויים נוכח ומשמעותי יותר מאי פעם, אולי אפילו קצת מנורמל. החופש מגיע כשהם בחשיפת שיא לרשתות החברתיות ולמסכים בכלל, ילדים ומתבגרים היום מחוברים לרשת בצורה אובססיבית, אולי אפילו ברמה של התמכרות למשך 9-10 שעות ביום, ויש כאלו שגם יותר. כשאין מסך, אין להם מה לעשות, חלקם הגדול איבד עניין בהכל, הם טרודים במחשבות שטוחנות להן את המח, בתחושת FOMO וריצוי שמאטות את קצב התפתחות החוסן הרגשי ומעצימות את התסכול והסבל והרגשי.

הפער בין התודעה ההורית לבין המציאות בשטח הוא תהומי, בתהום הזו שוכן לו כאב גדול, כאב של נתק בין דורי, של העדר שליטה, של הזנחה רגשית שמייצרת פיצוי בצורה של שפע שהוא פשע משמעותי לנפש האדם. כמות הילדים הצעירים מידי שמקבלים היום טיפולים רגשיים, נוטלים כדורים פסיכאטרים היא בלתי נסבלת, היא לא הגיונית. הורים היום מבולבלים מאוד בין תפקידם הטבעי והפשוט להיות מחנכים של הילדים לבין הצורך שלהם להיות הורים טובים, הורים שרואים את הילד, מטפלים בו, הוא במרכז ויחד עם זאת שוכחים שהם צריכים להיות המגדלור שדרכו הילדים צריכים לצמוח, מגדלור מואר וגבוה שרואה למרחוק ומספק להם עוגן רגשי יותר מאשר עוגן כלכלי.