בלוג - מתבגרים על זה #יחסים

דחייה חברתית היא התופעה הנפוצה ביותר בחיי היום יום של כולנו, בגיל ההתבגרות לדחייה החברתית הזו יש משמעות מוכפלת וקשה, בחסות הרשת היא כואבת ועמוקה עוד יותר, צורבת ושורטת את הנפש. אנחנו יודעים היטב לתת מענה לפגיעה גופנית, זה קל לנו לראות את זה ופשוט לקבוע תור לפרופסור הכי מומחה בתחום, קל גם לראות את תהליך הריפוי, את החום יורד, את הדלקת נעלמת ואת התיאבון חוזר. פגיעות שקשורות בנפש, בתחושות פנימה אנחנו לא תמיד רואים, וגם כשיש סימנים, תמרורים, צ'קלקות אנחנו לפעמים בוחרים לא לראות, או לפרש אחרת, לחשוב חיובי... וגם כשאנחנו כבר רואים ויודעים זה קשה עבורנו, זה פוגע גם בנו וקשה לנו לטפל והכי קשה לנו לראות את הריפוי, סימני הריפוי נסתרים וזה משאיר אותנו חוששים, נבולים ובעיקר נכנסים למצב צבירה של שומר פיזי ולא רגשי. הכל על דחייה חברתית ודרכי הטיפול

נושא המיניות בגיל ההתבגרות הוא נושא מורכב שסביבו יש המון בושה ושתיקה. מנגד, בקרב המתבגרים/ות יש סוג של פתיחות, שלא לומר פריצות ושיח חופשי לעיתים אפילו בוטה בנושא המיניות. שיח מיני והתנהגות מינית הם נושאים מרכזים בחינוך מתבגרים למיניות בריאה והשער להבנה וליכולת לחוות עונג ואושר ממין ולא רק שימוש במין כאמצעי ריצוי או אמצעי רבייה. ריאיון מרתק שיאפשר לכם להיכנס לתוך המחשבות של בני הנוער, ובעיקר ללמוד מהם הטרנדים החדשים, איך בני ובנות הנוער חווים מיניות בימנו ובעיקר מה התפקיד שלנו בתיווך הכול כך משמעותי הזה למול המרחב הפורנוגרפי אליו גדלים ילדינו.

גיל ההתבגרות מתחיל היום בגיל 8 ויחד אתו החשיפה לפורנוגרפיה. מיניות תופסות היום מקום מרכזי בחייהם של בני הנוער, הם עסוקים בהכרות עם הגוף שלהם גם דרך אוננות. מה התפקיד ההורי בעידן הזה, מה התיווך הנדרש? איך עושים את זה ובעיקר מהי אוננות בריאה? ומתי אנחנו צריכים להתערב ולסייע. כל מה שהורים צריכים לדעת על מיניות ואוננות בגיל ההתבגרות. שיח על מיניות עם מתבגרים הוא שיח חשוב בעידן הזה שבו הם חשופים למידע שעלול לעוות להם את המציאות לגבי מערכות יחסים ומיניות בחייהם הבוגרים ובכלל - מאמר חובה לכל הורה.

מתבגרים ובני נוער נמצאים בתוך המסכים, במרחב שלהם יש לא מעט אלימות, מיניות, קנאה והשוואתיות. הם חיים ולומדים את מציאות החיים דרך האינסטגרם והאפליקציות ברשת, כך הם למדים גם על מערכות יחסים. מרחב הרשת מספק להם לא מעט דוגמאות. מה התפקיד ההורי בעת הזו ? לסגור להם את ה"אח הגדול", להיות שוטרים ? או לתווך להם את המסרים שלנו בדרך שמקטינה התנגדות ומאפשרת שיח בריא ואוטנטי שמקדם את ההכוונה ההורית ואת המסרים שחשוב לנו להנכיח בהורות שלנו, איך נעזרים ב"אח הגדול" כדי לתווך וללמד מערכות יחסים, מניעת אלימות וכוחנות - כנס לקרוא איך עושים את זה נכון

הם רובצים בבית, לרוב מסתתרים להם בחדר בתוך המסך ולנו, זה לעיתים מעלה את העצבים, אנחנו הופכים להיות טרחניים, נואמים, עצבניים ו.... בצד השני יש מתבגר/ת שמתמודד/ת עם עולם מורכב והם צריכים אותנו הרבה יותר ממה שנדמה לנו. מכירה היטב את התחושה הזו של חוסר האונים מולם והשאלה הגדולה : איך לעזאזל מצליחים לייצר מולם תקשורת, שיחה, הבנות ? בבלוג שלי שיתפתי בסיפור אישי שלי איך אני עשיתי את זה עם המתבגר הפרטי שלי איך מייצרים הנעה פנימית, משמעות ואושר בקרב מתבגרים ובכלל. מה התפקיד ההורי בעידן החדש, הרחבת עדשה ויכולת הסתכלות מרחיבה וגמישה שיוצאת מתוך העולם שלנו לעולם שלהם שהוא רחב וססגוני עם ים של אפשרויות הצלחה והתפתחות

לא פעם שמעתי את המשפט "בנות זה של אבא..." ואולי יש בו משהו. כשהן ממש תינוקות זה כיף ענק, האב'וש החדש כבר הצטרף לתפקידים המסורתיים של אימא – הוא מחליף חיתולים, עושה מקלחת, מבשל, ממש דמות שמתפתחת לה בשנים האחרונות ואם יורשה לי לפרגן להם, יש משהו מאוד מעורר השראה ביכולת שלהם להיכנס לתוך ה"חצר" של האימהות ועדיין להגיע לשם עם עצמם, כמו שהם, בדרך שלהם שיש בה משהו רגוע יותר, שקט פנימי נעים. כל זה מצוין עד שזה מגיע לרגע שפתאום לתינוקת הקטנה שלהם צומחים ניצנים, הגוף מתעגל, היא מקבלת מחזור, צומח לה שיער, ופתאום מילדה היא הופכת לנערה, ואב'וש קופא, עוצם עיניים ונכנס לסוג של חרדה תמידית.