בשנים האחרונות אנחנו עדים למציאות מורכבת ומאוד מושתקת של אלימות מילולית ופיזית של ילדים כלפי הורים, התפרצויות זעם של ילדים בצורה מאוד קיצונית. התפרצויות זעם שיכולות לבוא לידי ביטוי גם באלימות וגם בשתיקה, בצורה של ברוגז נוכח, איומים על אובדנות, "אני אעזוב את הבית", "את לא תראי אותי יותר". התפרצויות שיכולות לבוא לידי ביטוי גם בצורה של סחיטה : "אם לא תתני לי אני לא אלך לבית הספר", "אני חייב שתקני לי את זה... ". תובענות ונדנוד- תלות שלא מאפשרת להורה חופש בתוך הבית, צמצום מלא של מוטת השליטה ההורית. ויש גם את ההתפרצויות השקטות שבהן הילד מתפרץ לתוך עצמו, מתכנס, נעלם, בודד, יושב לבד בחדר עם אוזניות, לפעמים אפילו בחושך. להתפרצויות הזעם האלו שמגיעות בכל מיני צורות וגוונים יש השפעה על התא המשפחתי כולו, על הזוגיות, על תפיסת ההורות ועל מקומם של הורים בתוך התשתית המבנית של התא המשפחתי. מדריך להורים
קרא עוד