השפעת התרבות והחינוך בבית על הזוגיות וההורות שלנו -


2 דקות קריאה

השפעת התרבות והחינוך בבית על הזוגיות וההורות שלנו.

מה לקחנו מהבית, מהילדות לתוך הזוגיות וההורות שלנו?

מה החלטנו לא לקחת ולמה?

איך זה מתיישב בקנה אחד עם מה שהביא/ה בן/ת זוגי/תי ?, האם זה מתנגש?, האם זה מסתדר ואיך זה משפיע על ההורות שלנו בתוך התא המשפחתי.

אווירה משפחתית, יחסים במשפחה, אבא, אמא, הורות צעירה, הורות למתבגרים

יחסים במשפחה היעד המרכזי 

עידן המסכים, מיסטר גוגל, מדיה, רשתות חברתיות, חשיפה והימצאות המידע נגיש בכל מקום, לכל דורש ובלי מסננים מביא אתו שינוי מהותי במהות ההורות העכשווית.

אם פעם, בשנות ה 70 וה 80 מוקדי הידע היו המורים בבית הספר, האנציקלופדיות והספריות/חדרי העיון. 

היום, הידע נמצא ונגיש לכולם בלחיצת כפתור, ידע מורחב, מפורט, לעוס- מוכן על מגש של כסף.

הורה, גננת, מורה, מפקד, מרצה וכל דמות סמכותית כזו בעבר, מתקבלת היום בעצמה נמוכה יותר, תפיסה שונה ויחס שונה  

בזמני כשאני הייתי תלמידה (שנות ה 80) הייתי קמה כשהמורה נכנסה לכיתה, היינו קוראים לה "המורה" ושום הורה לא יכל לדבר/ להתנגד למורה, ההורים היו בצד של הממסד ולנו כילדים הייתה חזית אחת ברורה.

התלות של הילדים בנו  בנושא הידע וההכשרה, החשיפה של הילדים היום לכל כך הרבה דעות, תכנים, הצעות, גירויים לעומת מה שהיה בעבר והיכולת של הילדים לקבל היום עזרה מבחוץ מעמידה את התפקיד ההורי בנקודה מאתגרת במיוחד.

נקודה  שמצריכה מאיתנו להבין שההורות משנה מסלול גם במהות שלה וגם בדרך שבה אנו מייצרים את מערכת היחסים מול הילדים כך שנוכל להיות משפיעים ונוכחים בחייהם.

משימה לא פשוטה להיות משפיעה כהורה למול "שטיפות המוח" החברתיות, הטרנדים שצצים חדשות לבקרים, תפיסות עולם משתנות, מציאות שונה, אורך חיים שונה ועוד.

בנוסף לשינויים הרבים שמשפיעים על המתבגרים שלנו, גם אנחנו כמבוגרים נמצאים היום בעולם שונה ממה שגדלנו וחונכו.

אמהות היום עושות קריירה, מובילות, תופסות תפקידי מפתח בחברה הישראלית. מנגד, תפקיד האבא במשפחה מקבל תפנית בהורות, לא בכל משפחה הוא המפרנס המוביל ובדר"כ כבר לא מפרנס יחיד, הוא שותף בהרבה תחומים ועיסוקים חדשים שלא היו בעבר. 

משרת ההורות מצריכה היום "קורות חיים" שונים מבעבר, עם יכולות וכישורים מפותחים יותר, מחודדים יותר וגם גמישים והכוונה היא לא לוויתור, יכולת מו"מ, שיח , הקשבה , דיבור ועוד.

בעבר להורים היה בנוסף לסמכות ההורית הבלתי מעורערת גם כוח והשפעה בלעדיים. כיום, שימוש בכוח, ענישה, צעקות, אלימות מכל סוג שהוא, שלילת זכויות וכל אלא יביאו את התוצאה ההפוכה, יגבירו את ההתנגדות ויקלקלו את היחסים בתוך המשפחה.

התוצאה תהייה - פתרון הבעיה בטווח המידי ( מזווית הראיה ההורית) "יהיה שקט באותו הרגע", מנקדות ראותו של הילד תהייה רמיסה, תסכול, קפיאה וכו'

ובסוף מה שיישאר זה רק בדידות !

הורות צעירה, הורות למתבגרים, הקשבה, יחסים במשפחה


אז בואו נצלול רגע לתוך עולמם של ההורים החדשים שכרגע מתמודדים עם אתגר ההורות החדשה.

ודווקא אתמקד באבות.

יש אבות שגדלו חלקן במשפחות שמרניות מאוד/ עם חינוך קפדני מאוד/ חינוך ליבראלי מאוד / מתירני/שיפוטי/הישגי/  חינוך מסורתי ועוד.

האווירה המשפחתית, התרבות, מידת ההשפעה של ההורים עצבו את האישיות שלהם ותפיסות העולם שלהם כגברים, כאבות וכבני זוג.

כל אחד לקח מהבית שלו את מה שהוא בחר לקחת, את מה שהוא במודע בחר לא לקחת ומה שנאשר אצלו בתת מודע והוא לקח בלי להתכוון. 

לפעמים גם הדברים שהם לא רצו לקחת פשוט נמצאים שם טבועים בהם והם פוגשים את מה שהם לא רצו בתוך עצמם.

כמה פעמים קרה לכם/ן שפתאום הרגשתם כמו ההורים שלכם? ואמרתם "אוי אני לא רוצה להיות שם".

השיח על ה"אבות החדשים" מתייחס בימנו גם לתפקידים החדשים שיש להם בבית וגם לנוכחות/העדר הנוכחות של האמהות בבית.

מעבר להתמודדות עם הילדים יש גם משימות שהיו מוגדרות משימות של נשים שעברו לחצר של האבות. ( איסוף ופיזור לגנים, אספות הורים, אוכל, מקלחת, כביסות ועוד)

יש משפחות שהאבות שהצליחו ל"בלוע את הגלולה" הזו והם מתאימים את עצמם למציאות החדשה של החיים, מאפשרים לנשים לעבוד, להתפתח, לפרנס ולוקחים על עצמם חלק מהתפקוד בתוך הבית.

ויש אבות שנמצאים עדיין בתודעה של שנות ילדותם, החינוך שהם קיבלו בבית ואולי אפילו הנוקשות שהייתה שם לא מאפשרת להם לחשב מסלול מחדש 

יש אבות שתפיסת עולמם לגבי התא המשפחתי היא תפיסה מסורתית שמגדירה שתפקיד הגבר לפרנס ותפקיד האישה לגדל ילדים, תפקיד האישה להאכיל את הבעל וגם לדאוג לו לפורקן, תפקיד האישה לפנק את הבעל להגיש לו אוכל, להביא לו מגבת למקלחת, לדאוג לכל צרכיו כאשר התפקיד הגברי הוא הפרנסה בלבד.

תפיסת עולם הישרדותית שהייתה נכונה בעידן הישן שנות ה 60-70 בו הילדים היו חלק מהיכולת לשרוד את החיים, השתמשו בילדים ככוח עזר לפרנסת המשפחה, תפקיד הפרנסה היה תפקיד בלעדי של הגברים (אפילו בטלנובלות המדוברות ביותר אנחנו עדים לתרבות הזו - סורייה הכלה מאיסטנבול יוצאת לעבוד וזה נוגד לגמרי את תפיסת ההורות של הגברת אסמה סולטן, גם שם בתורכיה קוראת המהפכה הזו ונשים אמיצות עומדות מול הרגלים ותרבות, משנות ומשפיעות על חייהן )

היכולת של גברים שגדלו בהישרדות ובנוקשות לעשות את השינוי בתודעה ואחר כך במציאות והיכולת להתגמש ולהקשיב לצד השני מחייבת ראשית כל צמצום האגו, הקשבה ורצון לעשות שינוי.

 בלי רצון ועם "דגל הצדק" לא תהייה הצלחה ושינוי של מערכת היחסים.

מנגד, הנשים צריכות להבין ולסייע לשיח הזה לקרות, לאפשר את הפתיחות, בלי שיפוט עם המון הקשבה, סבלנות, חמלה והכלה.

המפתח הוא רצון של 2 הצדדים, הנחת האגו בצד, הסכמה לפשרה ושיתוף

המהפכה הטכנולוגית, עולם השפע ותרבות השפע, עידן הפמיניזם, נגישות ההשכלה ועוד  שינו את מפת המציאות בכל בתחומים. גם בצבא יש היום מגוון תפקידים שהיו פעם נחלת הגברים שנפתחו לנשים. אני בשנת 1994 הייתי קצינת הקשר הגדודית הראשונה בצה"ל , תפקיד שהיה שמור לגברים בלבד. מתן נשק צמוד לאישה היה אז בגדר פריצת דרך.

3 . מצבים מרכזיים של השפעת התרבות על ההורות 

1. אבות שמתקשים ליישם את המציאות בתודעה שלהן - המהירות והקצב שבה הדברים קרו מקשה עליהם, הם בעצם חיים במציאת החדשה, מכירים את הכללים והחוקים החדשים אבל מתקשים ליישם את התפיסה הזו בתודעה שלהם. בתודעה שלהם הם עדיין בתקופת הילדות שלהם. 

הקושי להביא את התודעה למציאות קשור גם ברמת הנוקשות לאורה גדל אותו אבא, ליכולת שלו להתמודד עם שינוי ולקבל שינוי, לחוויות החיים שלו, מה עיצב את האישיות שלו?, כמה הוא מסוגל להבין את מי שעומד לצידו ועד כמה הוא מוכן ורוצה לעשות שינוי.

2. אבות שתפיסת המציאות שלהם היא עכשווית,  יש להם יכולת טובה יותר ומסוגלות  לבצע שינויים, השפע, המדיה החברתית  והמציאות העכשווית מתיישבת עם הרצונות שלהם והם לגמרי נמצאים במציאות גם בגופם וגם בתודעה שלהם.

3.מגיעים עם תובנות/ הרגלים מושרשים -  אבות שעשו שינוי, מבינים את המציאות החדשה, לקחו על עצמן חלק מהתפקידים. ויחד עם זאת מגיעים עם בסיס של תובנות עבר שהיה נכון להם בתוך המשפחה הגרעינית, מביאים את זה לתוך הזוגיות וההורות שלהם, לעתים זה מתיישב בהורות ולעתים לא.

אם זה מתיישב עם בת הזוג אז כנראה שתמשיך להיות הרמוניה בצלילים שקטים והמנגינה תמשיך לנגן בלי הפרעות, במקרה שהתובנות או ההרגלים/ התפיסות מתנגשות או לא מקובלות על בן/ת  הזוג יכולים להיווצר משברים , סכסוכים ויחסים משפחתיים עכורים הנובעים מההתנגשות הזו.


איך מתקדמים ומה נכון לעשות?

1. חשוב שנבין "שכאשר 2 שוורים מתנגחים הם רומסים את הדשא "- והדשא בדר"כ זה האווירה המשפחתית, הילדים, היחסים מול הילדים והיחסים בינם לבן עצמם.

2. אגו - האגו שאנחנו מביאים איתנו כשריון חייב לשבת בצד ונדרש להיות אמיץ ולבוא לשיח בלי אגו ובלי הגנות. 

3. שיתוף - חשוב  לייצר שיחה בה זוג ההורים מרשים לעצמם לדבר, מקצים לזה זמן. 

שיח בן בני זוג בעידן החדש לא עולה על 7 דקות ביום 

משפחה, הורות צעירה, מתבגרים, יחסים במשפחה, הורות למתבגרים, אבות

גלגל הצלה - הכנת מצפן משפחתי 

הכרות עמוקה בין בני הזוג - כן כן תתפלאו לדעת עד כמה (בחלק מהמקרים)  אתם לא תמיד מכירים מספיק את האדם שאתו אתם חולקים את חייכם והוא האדם הקרוב ביותר לכם.

איך זה עובד ?

1. שיתוף חוויות - כל אחד מספר לבן זוגו 3-4 אירועים מרכזיים שהשפיעו על חייו - תתפלאו לדעת שיכול להיות שיצופו דברים שלא ידעתם.

2. כתיבת ערכים מובילים -אחרי שהקשבתם לעצמם מה עיצב את מי שאתם היום ואחרי שהקשבתם לבן/ת הזוג - כתבו מה הם הערכים המרכזיים, הנקודות החשובות ביותר שכל אחד רוצה בתוך ההורות והזוגיות שלו.

3.  שיתוף ובחינה של הערכים, מה משותף?, מה מתנגש?, איפה יש התנגדויות 

4.  בלי אגו , בלי כוחניות , עם הרבה הבנה וחמלה (חמלה זה לא רחמים) מחליטים יחד איך מייצרים  מצפן משפחתי שמתאים לבני הזוג יחד כהורים וכזוג.

 על מה אני מוכן/ מוכנה לוותר, מה מבחניתי זה "יהרג ובל יעבור " ואיך מייצרים את הגשר הנכון ביותר.


שיח כזה הוא שיח מחייב שיאפשר לכם לייצר בתוך הבית רגיעה, המלחים על האנייה שלכם יכירו את נתיב הנסיעה, ייסעו בה בבטחה, עם גלגל הצלה ותחושת ביטחון, המריבות בבית יצומצמו, שיח מקרב ומכבד , הילדים יקבלו דוגמה של הורות מפרגנת, מתפשרת, מכילה את האחר, גמישה אך יחד עם זה שומרת על הערך שלי.

כך נלמד אותם להיות גמישים, קשובים, אמפתיים, חומלים בבגרות, בזוגיות ובהורות שלהם - מגרש האימונים הביתי - אימון לחיים.

והכי חשוב נייצר בתוך הבית אוירה בטוחה, מערכת יחסים שתאפשר לנו שיח מול הילדים, שיתוף, חוויה ואווירה מקרבת ונעימה.

בסופו של יום מה שייזכר לילדים שלנו בבגרותם זו האווירה המשפחתית, הריחות, ההרגשה הנעימה, התחושה שמקשיבים לי, החיבוק, החום והקרבה.

ולכן התפקיד שלנו הוא לייצר את האווירה הזו ובשביל לייצר אותה חייבים לאפשר מים שקטים, בלי גלים גבוהים, בלי צלילים צורמים עם הרבה הרמוניה והבנה 

כי זה העולם החדש 

תנסו את זה בבית, תשתפו אותי