"אם צופית תפריע לך תשימי אותה בכביש" - סיפור חיים מצמרר מלא בהשראה


3 דקות קריאה

"אמא שלי השאירה אותי אצל סבתא שלי,

סבתא  מאוד כעסה עליה שהיא לא לוקחת אותי

אמא שלי אמרה לה שהיא הולכת ועזבה את הבית,

אם צופית תפריע לך תשימי אותה בכביש

ככה היא עזבה את הבית"

אחד מזיכרונות  של צופית מהילדות שלה 

מאז הרגע הזה במשך כל השנים אצל סבתא שלה,  הפכה צופית להיות העוזרת האולטימטיבית,

היא זוכרת את סבתא שלה כאישה מהממת

שבחיים לא הכריחה אותה לעשות כלום

"היא אפילו לא בקשה ממני לעזור לה , אבל אני לא רציתי שום דבר בחיים חוץ מלעזור לה"

בתמורה לעזרה הזו קבלה צופית הכל, בעיקר אהבה, ביטחון ואת הנוכחות הפיזית  

בסוף היום תמיד קבלה הערכה על מי שהיא, ילדה טובה ומיוחדת

לדבריה של צופית "זה מה שהציל אותי"

הדרכת הורים, צופית גרנט, פגיעה מינית, הטרדה מיניתצופית גרנט 


סיפור חיים מטלטל, מורכב ומרגש

נטישה הורית, פגיעות מיניות, התעללות וניצול מיני הם חלק מסיפור חייה של צופית גרנט

מה שמרתק עוד יותר זו היכולת של צופית לקחת את אירועי חייה, זיכרונות ילדותה, 

הפגיעות שלה ושבה ולייצר מהם חוסן, לצמוח, להתפתח ולהפוך לאדם מוקיר, מוביל, עצמאי ויציב.

הורה מעורר השראה, בת זוג ואשת מקצוע מובילה בתחומה

סיפור של עצמה וכוחות,

סיפור של השראה

סיפור של חכמת רחוב

והמון כלים לנו כהורים בעידן הזה.

התרגשתי כל כך לשוחח עם צופית, 

היכולת שלה ליייצר מרחב שיחה נינוח, משתף, רגוע, מכיל היא מדהימה.

עדות חיה למי שהיא כאדם, חיה את מה שהיא אומרת, מיישמת, טועה, לומדת וממשיכה הלאה

מוזמנים/ות לצלול לראיון מרתק בהחלט ופשוט ללמוד, לקבל השראה ולקחת  כלים לחיים


צופית, תוכלי לספר לנו קצת את סיפור הילדות שלך דרך אירועים מרכזיים שהשפיעו על מי שאת היום ?

סיפור הילדות שלי מתחיל בגיל 5 הורי מתגרשים, אמא משאירה אותי אצל סבתא שלי,

אני גדלה שם בביטחון יחסי עד גיל 9

בגיל 9 אמא שלי מגיעה ולוקחת אותי אליה, בתקופה זו אני נשארת המון לבד

אני לא רוצה להיות לבד, קשה לי

אני כל הזמן בחוץ, מסתובבת בעיקר בחדר המדרגות

אחד השכנים מבחין בי ובנקודת הזמן הקריטית הזו שלי הוא מציל אותי,

הוא מכניס אותי אליו הביתה, יש לו אישה וילדים

אני הופכת להיות חלק מהמשפחה,

בשלב מסוים אני מתחילה לשלם מחיר, מחיר כבד

הוא ממש מתחיל לנהל איתי רומן, הוא בן 30 אבא לילדים, אני רק בת 9

במשך קרוב לשנה, הוא מנהל איתי קשר פדופילי

ואין לי שום שליטה על הדבר הזה, אני לא יודעת איך הייתי שם בתוך המקום הזה

לא היה לי שום "SAY" , הוא עטף אותי בסוג של אהבה כנראה וזה היה מה שניהל אותי בתוך הסיפור הזה.

גרם לי לקיפאון, זה היה כואב וקשה להכלה, ומהר מאוד זה זורק אותי למוסדות.


בפנימיה הראשונה אני נמצאת 4 שנים וזורקים אותי משם,

השפעות הקשר הפדופילי עם השכן החליש אותי, פגע בביטחון העצמי שלי וכמובן שזה הפריע לי ללמוד, הייתי תלמידה לא טובה.

הייתי אפילו תלמידה מאוד גרועה,

לא הייתי מופרעת  בכלל אבל הייתי פרעית כזו, ילדה שבורחת לשדות ולא לומדת בכלל, לא ילדה פשוטה

צופית גרנט, הדרכת הורים, הטרדה מינית, פגיעה מינית, קשר פדופילי צופית גרנט 

בכל התקופה הזו, את בקשר עם הורייך? יש שיתוף ושיח על מה שאת עוברת? ניצול מיני, כעסים וכו'.

בכל התקופה הזו היה לי קשר עם ההורים ואף אחד לא ידע מה אני עוברת, אף אחד לא ידע

זה היה לפני 40 שנה, היה אז סוג של קשר שתיקה.

קשה מאוד להבין את זה היום מהפריזמה של היום,

היום יש שיח פתוח על המון נושאים, ילדים היום חשופים לפורנו בגיל צעיר מאוד ויודעים מזה

זה היה לפני 40 שנה, לא הבנתי בכלל מה קרה שם,

כשהגעתי לפנימייה המדריך התעלל בי 10 חודשים  מינית נפשית ומנטלית

הפכתי להיות צל של בן אדם

בקשתי מאימא שלי שתעביר אותי לקיבוץ של אחותי

ועברתי לקיבוץ ואחרי 3 חודשים עזבתי, והגעתי לעוד פנימייה

הפכתי להיות בן אדם שמאוד מאוד מאוד קל לנצל אותו


היום אני מבינה שכל חוויות הניצול עם הגברים בחיי נגרמו כי 

משהו במוח שלי יכול היה להכיל התעללויות ויכול היה להכיל את הניצול הזה

בגיל 24 הגעתי לטיפול פסיכולוגי התחלתי לעבור תהליך, ולהבין מה עברתי

זה הפך אותי לאישיות מאוד מאוד מאוד עדינה, מאוד קלה לפגיעה ומצד שני עם יכולת התמסרות יוצאת דופן.

היכולת הזו גרמה גם ליצור של  אהבה, הצלחתי לייצר הרבה אהבה סביבי, אנשים נורא אהבו אותי, 

בנים תמיד התאהבו בי, והיה משהו בעדינות הזאת שהצליח לכבוש את האנשים

 

היום את מסייעת לנפגעות תקיפה מינית? ההכרות שלך עם מצבן הנפשי מסייעת לך בטיפול? 

אני מטפלת בנפגעות תקיפה מינית בהתנדבות ולא בצורה ממוסדת, 

וכן,  העזרה שלי והשיח עם נפגעות תקיפה מינית היא מאוד שונה, 

אחד הדברים שקורים במקרה של פגיעות מיניות זה שחלק מיטיב, מאוד גדול במוח מצטמצם וחלק של אשמה וביקורת פנימית ותחושת כשל הופכת להיות מאוד דומיננטית במוח

כיום בטיפול של נפגעות תקיפה מינית עוזרים להן לשנוא את התוקף.

אחד הדברים שאני עושה עם נפגעות תקיפה מינית, אני עוזרת להן קודם כל להיזכר במי הן, 

להיזכר מה החוזקות שלהן לפני התקיפה הזו.

 לאט לאט אני עוזרת להן לצמצם את התוקפנות, כי הגוף מתחיל להיות תוקפני כלפי עצמו.


מתוך החוויה שלך, מה הטיפ שלך לאימהות לבנות, איזה סממן עולה שצריך לשים אליו לב כשיש פגיעה מינית, קושי, חרדה? 

לפני ה"לא ליפול" לתוך המלכודת,  כי נופלים לתוך המלכודת,

לפני שאומרים בוא אני אתן לך כלים איך לא ליפול

הכלי הראשון שהייתי נותנת זה שאם אתה בתוך המלכודת תדע שאני כתובת  NO HARD FEELING

כמו שהייתי אומרת לילדים שלי בגיל 6 וגיל 7 כשהייתי מדברת אתם על הומואים, 

תמיד אמרתי לילדים אם אתה הומו ואת לסבית בחיים אל תעשו את זה בחוץ, תמיד תבואו הביתה, הבית תמיד יקבל אתכם זה לגיטימי

יש המון משפחות שלא מקבלות את זה, שלא קשובות

אני חושבת שצריך גם מזל לאיפה אתה נולד,

אין משהו סכמתי אחד, כל דבר הוא לגופו ,

עם ילדים יש 2 דברים בעיני נורא חשובים

חנוך לנער על פי דרכו

וגם חוסך שבטו שונא בנו

התובנות הללו נכונות בתוך מהלכים של חינוך,

כי גם הגבולות נורא חשובים וגם "החנוך לנער על פי דרכו" שאומר ילד הוא מאוד מיוחד וצריך להקשיב למיוחדות שלו 

צריך להקשיב באופן אמיתי בצורה אמיתית


עד כמה זיכרונות הילדות שלך, האירועים שחווית תרמו לך לחוסן שלך?

מה שתרם לי זה ההתפתחות  אחר כך וזה הדבר שאני תמיד אומרת גם לנפגעים בכלל

תתפתחו, תשקיעו את הנפש שלכם את המשאבים שלכם את הנשמה שלכם בהתפתחות

אני בגיל 24 התחלתי טיפול פסיכולוגי עד היום לא סיימתי, דרכו אני מתפתחת ומגלה עולמות

טופלתי על ידי פסיכיאטר ילדים, עברתי למומחה בכתות – אני לומדת ורוכשת כלים, אני מאמינה מאוד בהתפתחות של אדם

עשה לך וקנה לך רב וקנה לך  חבר ותתפתח, זה נורא חשוב בעיני

ואז הילדות הופכת להיות ערך מוסף

ילדה שגדלה כמוני, פוטנציאלית נקודת הזינוק שלה נמוכה מאוד


מאיפה לוקחים את הכוחות שהיו לך בגיל צעיר, לבחור בעצמך? 

אנחנו חיים מיום ליום וכולנו עושים טעויות בדרך

נכנסים למערכות יחסים, כל מערכת יחסים משפיעה עלייך באיזה שהיא צורה.

מנהלים מערכות יחסים הם ההורים, מנהלים חוסר מערכות יחסים עם ההורים

בסוף, מייצרים איזה שהוא סוג של נורמליזציה,

עוברים מדרך לדרך, ומרגע לרגע

למדתי אצל פסיכולוגית שנמצאת בדרך הרוחנית וככה נתקלתי באלוהים ומאז אלוהים איתי, למדתי אצל קבליסטית בגיל 25 וזה משנה תודעה ומשנה חיים.  

היום אני עושה התמחות בהתמכרויות ובטיפול,  אני דוקומנטריסטית , יש לי אלפי שעות עריכה בחדר עריכה ואני אוספת חומרים ואני הולכת ונלחמת עליהם

זה מה שהציל אותי זה מה שבנה אותי 

כי בעקרון בפוטנציאל שלי הייתי כלום ושום דבר אם הייתי רק בונה על הפוטנציאל


אחרי כל מה שעברת, זה השפיע עלייך כהורה, ברמת החרדה ? שינה אותך בתור אימא ?

לא יודעת לומר, אני אימא מגוננת, פתוחה, ונותנת ואימא משחררת

הכל היה בהתפתחות, הילדים גדלו יחד איתי

לא היו לי פחדים שמישהו יפגע בבת שלי

היו לי תקופות נורא קשות, כשהילדה שלי נסעה לחול אני הייתה לי הרגשה שאני הולכת למות

כשהיא יצאה בפעם הראשונה וחזרה ב 12 בלילה אני כל הערב הזה עד שראיתי את הפרצוף שלה ישבתי בחוץ וחיכיתי לה, למרות שאני אשרתי לה לצאת.

כשהילדים שלי התחילו לצאת מהבית, הם עד גיל מאוד מבוגר היו צמודים אלי, נסעו איתי בכל העולם, 

היו צמודים אלי, עברתי משבר אדיר שהם התחילו לחיות את החיים שלהם

אבל אז גם הייתי בתוך טיפול ויכולתי לעורר את זה ולעצור את זה ולעצור את האינסטינקט הלא בריא שלי

צופית גרנט, קשר פדודילי, הטרדה מינית, הדרכת הוריםצופית גרנט 

שיתפת את הילדים שלך בזיכרונות הילדות שלך ובדברים שעברת ?

כן, ובגיל מאוד צעיר ,

כל אחד מביאה את הטריגר שלה ,לא משנה מאיזה מקום מספרים

בסוף אין משהו סכמתי בחיים האלו, מה שנכון לילדים שלי לא נכון לילדי אחרים, אין סכמה

הבת שלי מאוד סגורה אני מאוד מוחצנת, אני יכולה לדבר על הכל

הבן שלי גם וגם , הוא שילוב של ילד שנראה שהוא הכי פתוח בעולם והוא לא הכי פתוח בעולם

כל אחד מקבל את המינון הנכון שלנו להתנהלות והתנהגות

אני לא יכולה להיות כפייתית

הצורה שבה נספר את הסיפור תשפיע על המסר 

אני אספר להם כי אני אלמד אותם להתגונן דרך זה

תמיד מלמדת אותם להיות שקופים, אמיתיים ואותנטיים


תוכנית אבודים, את נכנסת ממש לתוך הסיפורים, הרגשות שלך שם נמצאים על השולחן, יש לזה קשר למה שעברת בילדות שלך, את מנסה אולי לעשות איזה שהוא תיקון לעצמך ?

האומנות שלי היא היכולת שלי לייצר, לקחת את ה"בפנים" שלי החוצה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם

בלי לעשות באותו רגע חשבון נפש, האם זה עוזר לי האם זה מקדם אותי , האם זה משפיע על  הקהל או לא  ?

אני נמצאת בתוך הסיטואציה, אני נמצאת ואני לא מרגישה מצלמות, אני מרגישה אותם בקטע המקצועי, אבל בקטע הרגשי הנפשי אני לגמרי שם.

אין לי שום בעיה לדבר על הדברים, אין לי שום בעיה להוציא, זו האומנות שלי, זה הפיקאסו שלי

אני יודעת לצייר את הרגשות שלי, אני יודעת לשוות להם צורה,

אני לא עושה את זה כדי לרפא אותי אבל זה ללא ספק ללא ספק ריפא אותי


זה לא ספק הרים לרמה מאוד גבוהה את יכולת הניתוח שלי ואת יכולת התגובה הנכונה שלי בתוך סיטואציות.

אני קבליסטית כבר 30 שנה

זה תפיסת עולם להיות ולחשוב קבלה, זו דרך, בתוך תפיסת העולם שלי אני אומרת לעצמי,  ,"אני כלי, אני צינור, אני לא מרכז העולם"

אני לא נכנסת לסימביוזה עם סיפורים, 

אני מצד אחד מאוד מאוד מחוברת ומצד שני אני לא בסימביוזה, אני לא , ממש, אני יודעת לעשות גם הפרדה,

 זה כואב לי ואני בוכה ואני אריב את המריבות הכי קשות ואני אלך עד הסוף. זו הדרך שלי


הגרושים מאברם גם זה נעשו מתוך דרך מאוד מיוחדת, תוכלי לספר לנו קצת ?

היום ראיין אותי סופר שכותב ספר על אברם ויש בספר פרק גם עלי, בסוף השיחה הוא אמר לי אני בשוק למה התגרשתם ?

התגרשנו כדי להחזיק את האהבה חזקה, כי ברמת הזוגיות לא היה שם כבר כלום.

היו שני אנשים שאוהבים אחד את השני אהבת נפש, אין זוגיות יש שותפות, אז אם יש שותפות אז שותפות אפשר להשאיר, למה להחזיק את הזוגיות?

שנינו הבנו את זה, אני הבנתי את זה ראשונה, לאברם היה יותר קשה לעכל את זה. זה עשה לנו מאוד טוב

הוא המשפחה שלי, גם אם יש לי זוגיות עכשיו זה לא קשור, הוא גם חלק מהבן זוג שלי

הוא בדרכו שלו בזוגיות איתי הוא בן זוג שלי לנצח נצחים, אבי ילדי, חבר נפש שלי ואני לא מוכנה שמישהו יקלקל לי את זה

אני מאוד קנאית לאהבה שלי לאברם ויש בזה מבחינתי לקיחת אחריות,

התחתנתי, גם אם אני מפרקת יש לי עדיין אחריות על המשפחה שלי, יש לי אחריות על הבועה הזו שיצרתי שנקראת משפחה

אחריות אמיתית. 

ורוב האנשים לא חושבים על המשמעות של המילה אחריות.

לצערי יש לא מעט מקרים של גירושין שמתבצעים בצורה קשה שפוגעת בילדים, יש גם לא מעט תופעות של ניכור הורי, נתק עם הילדים ועוד 

עם ילדים יש הרבה דברים להגיד לכאן או לכאן ,

אחד הדברים שאני עושה עם הורים מנוכרים זה אני מזקיפה אותם, אני אומרת להם תזדקפו.

אתם לא יכולים לתת לילדים שלכם להפוך אתכם לסמרטוטים,

זה דור כזה שנותן כל כך הרבה לילדים שלנו, ובאיזה שהוא שלב הילדים נהיים האדונים שלנו.

תיתן לי, תיקח, אותי תביא לי, הילד מתנתק ממני, מתקשר אלי או לא מתקשר אלי – יש משהו בהיררכיה זה מאוד מאוד עקום

אני לא מוכנה לזה בהורות שלי, 

אני אוטוריטה עבור הילדים שלי

ומצד שני יש בינינו מערכת יחסים חברית, מדהימה, אבל אין דבר כזה שההיררכיה עקומה


צריך לתת להם את הכבוד והשוויון, 

אבל עדיין ילד זקוק בעיקר בגילאים שבהם הם מתחילים לבהות  ולהילחם על המקום שלהן כבני אדם, שם צריך לדעת  להיות אוטוריטה,  זה יותר מהכוונה.

זה להיות אוטוריטה,  כי הורים נורא בקלות  הופכים להיות שקי אגרוף, שק החבטות של הילדים שלהם.

זה עושה נזקים אדירים זה גורם לכעסים ומתחים במשפחה.

ילד כועס עלייך כשהוא מזלזל בך , ילד כועס עליך כשהוא בז לך

הוא כועס עלייך, הוא לא רוצה להיות במקום הזה

והורים לא יודעים לעשות את זה, אנחנו דור שלא יודע

בדור של אמא שלי זה היה אחרת

בדור של ההורים שלנו זה היה אחרת


גיל החשיפה לפורנו בישראל הוא גיל 8, מה דעתך בנושא, עד כמה לדעתך זה משפיעה על תפיסת המיניות של הילדים? 

מזעזע ברמות בעיני ומחריד, אין לי מה להגיד על זה

זה חד משמעית כמו פגיעה מינית בגיל הזה לראות פורנו

וזה לא רק פורנו, הם חשופים לעולם תכנים בלתי נסבל

הם חשופים למשחקי מחשב, הם חשופים להורים חסרי סבלנות שפשוט מושיבים את הילד מול המסך וככה הם מגדלים אותם

הרבה ילדים מי שמגדל אותם היום זה המסכים עם כל התכניות הצעקניות בפריים טיים.


מבחינתי תכניות כמו האח הגדול הן ז'אנר שגורם להתמכרות, 

אני בבית שלי עצרתי את הצפייה בתכניות האלו, לפני 13 שנים כבר הפסקנו כולנו לצפות בטלוויזיה

חשבתי שבקורונה אני אחזור לצפות בסדרות וזה לא קרה, איבדתי את הרגל הצפייה

אני מאוד אוהבת תוכניות דוקומנטריות אני חושבת שיש גם טלוויזיה נהדרת , יש גם הרבה דברים טובים.

כמו שיש אוכל בריא ולא בריא ככה יש ככה האוכל של הנשמה זה הידע שאנחנו מכניסים פנימה

ובטלוויזיה, בעיקר בפריים טיים יש כל כך הרבה זבל, וכל כך הרבה פסולת שזה הופך אנשים לחרדיים לתזזיתיים ולרזים במח , פשוט רזים

אני לא מדליקה טלוויזיה, זה נדיר


הרשתות החברתיות, המסכים גורמים לשחיקת רגש, כהות חושים , עיוות המציאות דרך המסך, איה נאפה וכו' מה ההמלצות שלך להורים ?

  • אני מאוד מאוד מאמינה בדוגמה אישית , אם אתה רוצה לשדר לילידם שלך שלווה תהיה בשלווה

  • אם אתה רוצה לשדר לילדים שלך נתינה תהיה בתוך נתינה

  • רוצים לעשות אהבה, להיות באהבה תהיו האהבה בעצמכם

זאת ההמלצה שלי להורים

אני לא יודעת אם אני הייתי האימא המושלמת,

אני לא יודעת אם אי פעם אני אהיה האימא המושלמת

אני כן יודעת , שנתתי לילדים שלי ואני נותנת להם עד היום כלים

אני מדברת אליהם כמו לאנשים בוגרים,

אני אומרת להם מה דעתי,

אני לא כפייתית, אני לא יודעת לכפות באמת שלא

הכל עובד בסוף על דוגמה אישית

אני מאוד משתדלת לתת לילדים שלי דוגמה אישית

גם לנוכחות פיזית יש חשיבות בגידול ילדים,

אני הייתי מאוד נוכחות בתוך הבית, הציעו לי תפקידים בתאטרון ודחיתי אותן

ויותר מזה, כשהתחלתי לעשות את אבודים, זה נראה כאילו כל הזמן אני בחו"ל, וזה ממש לא, 

אני מקפידה לא לעשות יותר מ 10 תכניות בשנה כדי לצמצם את ההיעדרות מהבית

וגם לא מעט פעמים לקחתי את הילדים שלי לעבודה כדי שהם לא יישארו לבד , הם היו איתי המון בעבודה


כמה מילים באופן אישי 

אני עוקבת אחרי צופית הרבה מאוד שנים,

תמיד היה בה משהו שסקרן אותי, בשיחה אתה הצלחתי להבין עד כמה היא אשה מיוחדת,

צנועה, בגובה העיניים, מתבוננת למציאות בלבן של העין ופשוט מתמודדת, לא נכנעת ולא מסתתרת אחרי פילטרים וסיפורים.

מה שמניע אותה זו האמת הפנימית שלה, הרצון שלה לעשות טוב ולתת מהניסיון והידע הרב שיש לה 

התרגשתי מאוד לראיין אותה, היא אשה מרתקת ומיוחדת 

תודה לך צופית יקרה מקרב לב


מזומנים/ות לכתוב לצופית פה בתגובות מה לקחתם מהראיון לחיים ולהורות שלכם,


מוזמנים לקרוא ראיונות נוספים עם אורחים מעניינים בבלוג שלי