אוננות בגיל ההתבגרות


1 דקות קריאה

קרא לכם שפתחתם את הדלת ו"תפסתם" אותם על חם?

מצאתם בסדינים סימנים מחשידים?

הדלת ננעלת ואתם בחרדה ?


זה קורה לכולנו, אוננות בגיל ההתבגרות היא תופעה מוכרת ובריאה, נכון לעיתים זה משאיר בנו תחושה של חוסר נעימות אולי אפילו בושה, מבוכה ובעיקר חוסר אונים איך להגיב לזה?, מה לומר ואיך בכלל להתייחס לכל הנושא הזה.

אז בואו נתחיל מהתחלה, נבין מה תפקידנו כהורים, מה נדרש לומר ומה עדיף שלא 

ובעיקר מתי זה נורמלי ובריא ומתי זה עלול לסמן לנו שמשהו לא תקין.

נתחיל בנעים מאוד:) זה הגוף שלנו, האיברים שלנו, נלמד לציין את שמם בלי בושה - פין ופות 

תינוקות

תינוקות ופעוטות לעיתים נוגעים באברי המין שלהם, זו התנהגות טבעית ובריאה, מותר ורצוי שנאמר להם שמגע באברי המין שלנו, בפין/בפות זה דבר נעים.

בדרך הזו הם לומדים את גופם וכדאי שנסייע להם להבין מה הם מרגישים, אין צורך לעצור אותם, ובטח שאין צורך לומר להם שטוסיק, פין, פות הם איכס, או גועל וכו'.

ניתן לומר להם שהמגע נעים להם ואחרי זה כדאי לשטוף ידיים.

נעצור אותם רק במידה ונבחין שהם מנסים להכניס חפצים לתוך גופם 

לקראת גיל 3 נתחיל להסביר שהאיברים שלנו הם פרטיים, כשאנחנו מעוניינים לגעת בהם אנחנו צריכים לעשות את זה בפרטיות, תגובה הורית ראויה לפעוט בן 3 :  " אני רואה שנעים לך, אני מבקש שתעשה את זה בחדר שלך בפרטיות".

גם אם נכנסתם לחדר שלהם/ למקלחת והפתעתם אותם, אמרו להם בלי לחץ, בהלה, אימה: זה פרטי שתסיים/י אני מחכה לך במטבח/ בסלון תבוא/י לבוש/ה .

המעבר הבא בהתייחסות למיניות הוא סביב גיל 5,

איך נתייחס למיניות בגילאי 5-9

בגיל 5 נתחיל ללמד אותם מהי פרטיות, הבנה של מהו מרחב ציבורי ומהו מרחב פרטי. הסלון של הבית לצורך העניין הוא מרחב ציבורי ולא רק הגינה מחוץ לבית.

הם ממשיכים לגעת בעצמם וללמוד גופם בכל גיל וזה סביר ונורמלי,  לא מעט ילדים סביב גיל 6 ומעלה נוגעים בגופם כדי להירגע, זה לא חריג ויחד עם זאת, מגע באברי המין בכיתה/ במרחב הציבורי עלול לגרום לשיימינג, ריחוק חברתי ועוד. 

לכן, חשוב להסביר ולעזור להם להתאפק ולהפסיק את הפעילות הזו במרחב הציבורי, הם לעיתים עושים את זה בלי לשים לב. ואנחנו בעיקר נלחצים, מתביישים וזה לא תורם להם להבנה של הסיטואציה, זה גורם להם ללמוד להתבייש בגופם וכדאי למנוע את זה. כדאי שראשית נרגע ונבין שהכול בסדר 

אפשר לבקש מהמורה לסמן לילד בקוד סודי שלהם ברגע שהוא/היא מתחילים בלי לשים לב, ניתן לתת להם חפץ מרגיע אחר שיעזור להם להירגע ברגע שהם מרגישים לחץ/ חרדה וכו'.

בעיקר חשוב לשוחח על זה ברוגע, לא להעביר מסר של משהו לא בסדר, דאגה, חרדה, אימה וכו' סביב 

סביב גיל 9 עם הכניסה המהירה לגיל ההתבגרות הצורך במגע באברי המין שונה במקצת וחשוב שנבין את תפקידנו בגיל הזה, כמו כן חשוב שנבין את להגיב וגם מתי זה בסדר או לא בסדר.


גיל 9 - 12 - פורקן מיני 

חלק מהילדים ימשיכו במגע באברי המין במטרה להירגע, מתוך הרגל או הכרות ולמידה של גופם/ן.

יש מתבגרים/ות שעבורם המגע הזה באברי המין יעבור ממגע לצורך הכרות והרגעות  לאוננות בוגרת

המתבגרים חשופים לסרטי פורנוגרפיה, למגע מיני, לעירום באופן מתוכנן ויזום או בחשיפה מקרית, זה מייצר אצלם לעיתים גירוי מיני, הם לומדים ומכירים את הגוף שלהם ומגיעים לאורגזמה באמצעות אוננות.

זה קורה אצל כולם ואין צורך להיבהל מזה, גם אין צורך לחסום אותם מצפייה בתכנים כדי למנוע מהם גירוי מיני, כן חשוב לקראת גיל 9 לתת להם מידע על אוננות, לקרוא לאוננות בשמה ולא בכל מיני שמות גנאי, או שמות קוד. 

יש לא מעט ילדים שמרגישים לא טוב עם עצמם כשהם מאוננים, מפחדים ש"יתפסו" אותם, חוששים לביוש, נבהלים מעצמם ועוד. ככל שנשתיק את הנושא ונשאיר אותו בחושך כך הם יבינו שזה דבר אסור.  

התפקיד ההורי הוא משמעותי מאוד בגיל הזה, יש לנו אחריות לתווך ולהאיר את מה שעבורם חשוך ולא ברור, 

תכל'ס מה התפקיד ההורי ? 

לקחת את המתבגר/ת לשיחה ולדבר על זה, ראשית יש לשוחח איתם על צפייה וחשיפה לפורנוגרפיה, מוזמנים לפוסט מפורט בנושא פה, ויש גם פוסט עבור מתבגרות 

לא להאשים אותם או לכעוס שהם צופים, כי הם צופים, זה מסקרן אותם, מרגש אותם ולעיתים הם עושים את זה כי כולם עושים, אז במקום לכעוס, פשוט לומר בחיוך "אני יודע/ת שאתה צופה, ואם אתה לא אז כשתצפה או תיתקל בסרטים מהסוג הזה חשוב לי שתבין ש.... הכל מפורט בפוסט 

אחרי השיחה הזו שהם כבר לא בפחד שיתפסו אותם, ושהם מבינים שבבית מותר לדבר על מיניות ושזה לא בושה, איכס וכו', אז אפשר לשוחח איתם אוננות, לקרוא לזה בשם ובעיקר לייצר להם הבנה שזה נורמלי 

חוויה בריאה ונורמלית.

מתבגרים צעירים שמאוננים עלולים להיות מוטרדים מאוד מזקפה ובמידה הם חווים אורגזמה לראשונה, זה עלול לייצר חרדה ופחד, לעיתים מתבגרים עלולים לחשוש שהם פגעו בעצמם, שמשהו לא בסדר, "הפין שלי התפוצץ" ועוד. 

לכן התיווך ההורי הוא קריטי וחשוב בשלב זה, יש להסביר מהי זקפה, מתי היא קוראת, מה זה גירוי מיני ומהי אוננות. 

גם מתבגרות מאוננות, הן מגיעות לאורגזמה באוננות וזה בריא ונורמלי, השיח ההורי מחייב הסבר על פרטיות, יצירת עונג והנאה כמשהו חיובי, לאהוב את הגוף שלך, להתאהב בגוף שלך ולחיות אתו בשלום ובעונג.


תשוקה מינית מתפרצת - גיל 13 + 

בגיל 13 כשכל הגוף מדבר התבגרות, שערות צומחות להן בכל מקום, הפנים גדלות, ההורמונים משתוללים, הם צופים וחשופים למיניות לא מעט, הגוף שלהם, הגירוי המיני, התגובות של הגוף שלהם מעסיקים את בני הנוער לא מעט.

הם משווים את עצמם אחד לשני, יש לא מעט בני נוער שמשתפים אחד את השני באוננות שלהם, במיניות שלהם ועוד 

בגיל הזה הם גם מתחילים להבין את הזהות המינית שלהם, את המשיכה המינית שלהם וכו'.

הם עסוקים בזקפה שלהם, ובהשפעת הפורנוגרפיה שמעוותת עבורם את המציאות, הם גם עסוקים בגודל הפין שלהם, לרוב הם חושבים שהוא לא מספיק גדול ולעיתים שהוא גם לא בתפקוד טוב, כל ההשוואות הללו נעשות למול הצפייה בפורנוגרפיה שגורמת להם נזק ישיר לדימוי הגוף שלהם.

גם כאן אחזור ואדגיש את חשיבות השיח הזה עם המתבגרים, התיווך וההסבר מה קורה שם בסרטים ועד כמה זה רחוק ממערכת יחסית מינית זוגית בריאה.

אז מה השאלות הכי נפוצות של מתבגרים/ות ?

  • כמה פעמים ביום זה נורמלי לאונן?
  • האם בנות מאוננות גם ? כמו בנים ? 
  • למה בנות מאוננות גומרות בלי בעיה וביחסי מין קשה להן לגמור?
  • אם אני מאוננת אני חרמנית? 
  • אני מגיע/ה לגירוי מיני רק מול פורנוגרפיה, זה בסדר? 

אז כמה משפטי הרגעה:

  • גם בנים וגם בנות מאוננים/ות בגיל ההתבגרות וזה בסדר
  • אין הגבלה לכמות הפעמים שאפשר/ מותר לאונן ביום, בהמשך אפרט מתי זה לא תקין 
  • אורך הפין הממוצע בגיל ההתבגרות הוא בערך 13 ס"מ בזקפה, הפין גדל עד גיל 17, אורך הפין הרפוי אינו מעיד על אורכו בזקפה.
  • בנות מגיעות לאורגזמה באוננות כתוצאה מחיכוך עם הדגדגן, זו הדרך המהירה ביותר לסיפוק מיני, בנות לא צריכות לחוות חדירה כדי להגיע לאורגזמה ולכן זו הסיבה שחלקן מתקשות להגיע לסיפוק ביחסי מיו מלאים, מדריך למתבגרת לפני קיום יחסי מין, עונד ומבנה הדגדגן מוזמנות לקרוא  פה


כמה דברים שחשוב לדעת על אוננות:

היא מרגיעה , מפחיתה כאב, גורמת לשינה טובה יותר.

היא פעולה בטוחה, לא גורמת להיריון, לא גורמת למחלות מין - בעקרון פעולה נורמטיבית ובריאה.

בניגוד אלינו ההורים שמסמיקים או קופאים למשמע המילה הזו חלק  מהמתבגרים/ות מדברים על זה בשיח פתוח ביניהם.


מהם בכל זאת הגבולות לאוננות? מתי נבין שאנחנו צריכים להתערב ?

1.פגיעה בשגרת החיים הרגילה - כל עוד בני הנוער ממשיכים להיפגש עם חברים, מקיימים מפגשים חברתיים, תקשורת ביו אישית וממשיכים לחיות וליהנות, ברגע שהאוננות פוגעת בשגרת החיים הרגילה, לא יוצאים לחברים כי מאוננים וכו', נצטרך לעצור את זה.

2. כשהמיניות והאוננות לא מטרידה את המחשבה - כשהם לא רוגעים, חושבים על זה כל הזמן , תוהים אם זה בסדר או לא בסדר?, יותר מידי , פחות מידי , כמו כולם, האם אני גומר ב 5 דקות או ב 40 דקות וכו' 

3. כשאין פגיעה פיזית - שהאוננות אינה גורמת לפצעים, חיכוך יתר בפין או בפות

4. הכי חשוב !! כשהגירוי הוא גירוי דרך מחשבה או מציאות ולא דרך פורנוגרפיה, כאשר המתבגרים לא מצליחים לדמיין, לפנטז ולהתענג והם זקוקים לסרט פורנוגרפי זה סימן אזהרה, בקצב הזה סף הגירוי ילך ויעלה והם יאלצו לצפות בכמה מסכים ובפורנוגרפיה אלימה כדי לייצר גירוי וסיפוק מיני, וזו סיבה מספיק טובה להתערבות.

אם אתם לא יכולים לטפל בזה לבד, תפנו לקבלת עזרה ממדריך מיניות מוסמך לגיל ההתבגרות. 

לסיכום הורים יקרים

 

השיח של הורים עם מתבגרים על מיניות ברוב הבתים הוא שיח מאוד מבויש, לא נעים, חשוך ובעיקר קטן ומצמוצם. ברוב הבתים אין שיח על מיניות בכלל.

בעידן שבו אנחנו גדלנו בשנות ה 70 וה 80, החשיפה שלנו למיניות הייתה מצומצמת מאוד, לכן הייתה להורים שלנו סוג של פריבילגיה לא לשים את השיח על "על השולחן", כשנחשפנו היינו כבר בשלים רגשית במידה מסוימת ויכולנו להתמודד עם ההכרות המינית שלנו בצורה סבירה.

כיום מתבגרים בני 8 שחווים מיניות, גירוי מיני, חשיפה לפורנו נכנסים לסוג של חרדה לגבי גופם וזה פוגע בהם בערך העצמי ובדימוי הגוף שלהם, גם מתבגרים בגילאי 14+ שחשופים לפורנו יכולים לפרש ולהבין מערכות מיניות בצורה לא בריאה.

החשיפה לפורנו מייצרת עיוות מציאות, הבנה של מערכת מינית כמערכת כוחנית, אפילו אלימה. זה עלול לייצר חרדת ביצוע (גם מתבגרות וגם מתבגרים) ובעיקר המון סימני שאלה ומחשבות, זה גורם לשחיקת רגש.

לכן, בעידן הדיגיטאלי המחויבות שלנו לשיח הורי פתוח וליצירת מרחב שיחה מאפשר ובטוח היא משמעותית מאוד.

לרוב, הנושאים שעולים בשיח על מיניות קשורים בשמירה על הבריאות והימנעות ממחלות/ הריון, אמצעי מניעה והתפתחות גופנית והיגיינה.

חשוב לייצר מולם שיח של משמעות העונג וההנאה, כבוד לגוף שלנו ולבני/בנות הזוג שלנו, בשלות רגשית ומוכנות, רצון ותשוקה ולא הסכמה ועוד.

משיחות שלי עם המון מתבגרות המדד ליחסי מין עבורן הוא "העדר כאב", הן לרוב עסוקות בריצוי בן הזוג שלהן כולל טיפוח מראה הפות ( ניתוחים לעיצוב הפות - מאמר בנושא אפרסם בקרוב).

זו האחריות שלנו, לדבר על זה, להסביר, לאפשר להם מרחב בטוח ופתוח, לא שיפוטי, עלינו להתמודד עם הבושה, "לא נעים", חיוורון וכל השאר - זו אחריות הורית משמעותית בעידן הזה.

נחזור לאוננות - לרוב אנחנו לא יודעים מתי המתבגר/ת שלנו יתחילו לאונן, באופן חד פעמי או קבוע.

לכן, שימו לב והקפידו לשמור על הפרטיות שלהם, לדפוק בדלת לפני שנכנסים להם לחדר ולא ל"הפתיע" אותם, הם משאירים "עקבות" לא להביך אותם, לא לאמת אותם, אין צורך לשאול מה קרה לסדין שלך... אתם הרי יודעים.

אם אתם מרגישים מספיק נח עם המתבגר/ת שלכם שוחחו איתם על אוננות, בלי להגיע לשיח חודרני, דברו באופן כללי על אוננות והעבירו מסר שאין צורך לבצע אותו בצורה אלימה ואינטנסיבית, הסבירו את תפקידו של המגע העדין, מגע שמאפשר עונג והנאה בלי גירוי חד ופציעה של אברי המין.

לסיום, אתייחס גם לאביזרי מין בגיל ההתבגרות, רצוי שנלמד אותם/ן שוויברטור לא יכול לחקות מגע מיני אמיתי, זה יוצר עוצמות ומגע שונה מאשר אוננות ידנית וזה בעיקר עשוי לגרום להן/ם נזק בעתיד, זה עלול לפגוע ביכולת שלהן/ם להנות מיחסי מין בעתיד הבוגר יותר.

צריכים עזרה? ייעוץ ? אל תהססו, זה חשוב היום לבגרות הנפשית של כל מתבגר/ת 

זמינה לשאלות ויעוץ