פורנו ברשת - מה זה עושה להם?


1 דקות קריאה


זה קורה במשפחות הכי טובות,  הילדים/ המתבגרים שלנו חשופים למידע שעלול להיות לא מותאם עבורם ברשת.
אז בואו נשאיר רגע את האגו בצד, הילדים שלנו צופים בפורנו, והם צופים בפורנו בגיל צעיר מאוד.
הם לא ילדים רעים/ מופרעים/ סוררים או כל קללה אחרת.


הם חשופים לתכנים של זימה בהמון חזיתות בתוך הרשת.

גם אם נגייס את כל מחסומי משטרת ישראל, כנראה שלא נצליח למנוע מהם חשיפה בצורה הרמטית.אז מתי זה קורה ?
מה זה עושה להם?
מה התפקיד ההורי בסיטואציה הזו ?
כיצד מתווכים את זה נכון ?
מה המשמעות של מלחמה מולם בנושא ?


ולסיום, מבדק אישי שיאפשר לך כהורה להבין טוב יותר באיזה שלב של חשיפה/התמכרות נמצא הילד/ה, המתבגר/ת שלך.

פורנו, מתבגריםפורנו ברשת ניסינו בכל אמצעי האכיפה והחסימה למנוע,
המסכים בעידן שלנו הם כמו השמש, זורחים כל בוקר גם בחורף
בדיוק, כמו שאנחנו ההורים מורחים קרם הגנה, משקפי שמש על הילד
ולא על השמש.
גם כאן, את קרם ההגנה” נשים על הילד.ה
אי אפשר למנוע בקבוצה וואטסאפ שליחה של תמונת זימה/סרטונים
קשה למנוע שליחה של סרטון או אפילו הצעה מגונה בהודעת מסנג’ר
(אני מקבלת מידי יום במסג’נר שלי הצעות מגונות, נשבעת וזה לא נעים אפילו לי בגילי המופלג).
קשה לי להאמין שנצליח למנוע צפייה של מתבגרים.ות בפורנו.

התפקיד שלנו כהורים הוא לתווך, לתת ידע להסביר את התמונה.

זה קרם ההגנה שלנו ל”שמש” המסוכנת והשורפת של המסכים.
זה התפקיד המרכזי שלנו ברשת, להיות שם בנוכחות מלאה
להיכנס לתוך ארגז החול החדש הזה וללמוד אותו היטב, ולמה הכוונה ?

כשאנחנו היינו ילדים שיחקנו ובינו ארמונות בחול, היום הילדים מגיל צעיר מאוד מצוידים באייפד, בטלפון נייד 

כל גיבורי התרבות של הילדים היום צומחים מתוך המסך, ההכרות עם גיבורי התרבות, למידה, חשיפה נעשית בתול המסך.

מצאנו לנו תירוצים רבים למה אנחנו לא שם, בארגז החול הזה
אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים מרגשים על זה, שאנחנו לא נולדנו לזה
ויש לנו פוביה מהרשת.
אנחנו לא יכולים לספר לעצמנו את הסיפור הזה
אנחנו צריכים להיום שם, ללמוד, להכיר, להיחשף ולדעת איפה אנחנו שומרים עליהם ואיך?

פורנו ברשת, מתבגרים, סכנות ברשת, רגשות פורנו ברשת

התפקיד שלנו הוא להיות מתורגמנים עבורם ברשת

הם מפרשים ומבינים שטוח, רואים תמונה שטוחה, מה שהם רואים נצרב במוחם והופך לאורים ותומים עבורם.
התפקיד שלנו להסביר, לתווך, לחבר למציאות, להזהיר
כן, זה לא נעים לשבת מול ילד בן 15 ולדבר על פורנו,
מה לעשות ? לא נעים לא נורא
השיחה הזו חייבת להתקיים בכל בית
תחשבו עם איזה חרדות מתבגר שרואה פורנו וחושב שככה הוא צריך לתפקד נכנס למערכת מינית ?

תחשבו איזה תובנות מקבלת מתבגרת בת 15 שצופה בפורנו על יחסי מין
כבר יצא לי לשמוע ממתבגרת בייעוץ שהתפקיד של הבן זוג זה להצליף בה.
כן כן, זה מה שהיא הבינה מהסרט.


אז איך עושים את זה ?

הנה דוגמה לשיחה שאני עשיתי עם המתבגרים שלי
הם היו לבנים, החליפו צבעים, זזו בכיסא אבל האוזניים שלהם היו פתוחות יופי יופי
המסר הוא: אני יודעת שאתם צופים, רק רוצה לחדד לכם כמה הבנות
השיחה הזו היא עבורכם מדאגה.
חשוב לייצר רוגע, גם ככה הם מרגישים לא נעים
התפקיד של הגבר והאישה במערכת מינית הוא לייצר עונג, קרבה, אהבה, רוגע.
מה שאתם רואים בסרטים זה בעיקר ניצול, אלימות, חוסר כבוד וחוסר אהבה
מערכת יחסים לא עושים מול מצלמה, זה משהו מאוד אינטימי
נקודה חשובה שלא תהיו מוטרדים גודל כזה לא יהיה לכם (אני יודעת אני ילדתי אתכם)
זה לא אמתי, זה לא מתפקד ככה, זה לא נראה ככה במציאות אז אתם יכולים להירגע שמה שיש לכם זה סבבה לגמרי.
השיחה הזו חשובה כדי לחבר אותם למציאות, זה מוריד חרדה ומאפשר להם להבין שהם בסדר
משחרר להם מהראש עיסוק טורדני, מביך ומתסכל


הגוף שלנו הוא שלנו וצריך לכבד אותו, זה לא סרט זה החיים האמתיים.
לא מצלמים אחד את השני/יה.
לא שולחים תמונות לשום מקום והכי חשוב תכבדו את הגוף שלכם ואת הגוף של בני/ות הזוג שלכם.
לא נוגעים באף אחד בלי רשות, לא משתמשים בכוח.
חייבת להיות הסכמה הדדית של שני הצדדים.(תמצית השיחה)

אז אחרי שנגמר הלא נעים, וכולם סמוקים ומצחקקים.
זה מרגיע קצת, משחרר ומייצר בעיקר קרבה.
משאיר דלת פתוחה אצלם לשתף.
קצת הומור בשיחה לא מזיק, אבל השיחה חייבת להיות ברורה.
וזה לא נגמר שם בשיחה הזו, זו רק ההתחלה של הנוכחות ההורית שלנו שם בגיל הסוער הזה.
זו המשמרת שלנו ואנחנו לא יכולים לנקר בשמירה
תפתחו עיניים טוב טוב


מערכות יחסים, אהבה, אינטימיות , רגשמערכות יחסים מיטיבות עם המתבגרים

אחרי שהבנתם שזה קורה גם אצלכם בתוך הבית

ואחרי שקיימתם אתם שיחה טובה, 

המבוכה עברה לה, אתם קצת השתחררתם, עיכלתם והבנתם שיש לכם תפקיד חדש, תפקיד של להסביר להם מה המציאות, 

איך מערכות יחסים זוגיות מתקיימות במציאות? , איך נראית אישה עירומה במציאות בלי פוטו שופ והגדלות, ואיך נראה גבר/נער במציאות.

מה התפקיד של כל אחד מבני הזוג במערכת מינית, מה מותר ומה אסור וכו'

חשוב שנבין כהורים כמה הילד/ה שלנו  נחשפו עד עכשיו, והאם זה מעסיק אותו ברמה סבירה או ברמה שמטרידה את מנוחתם,  

ברמה שלא מאפשרת להם להתפנות לנושאים נוספים.

עד כמה זה תופס חלק בחייו, ומה ההשפעות של זה הלאה.

קשה לי להאמין שנצליח כהורים לקבל תשובות כנות מול הילדים שלנו, לפעמים אולי עדיף לבקש עזרה ולגשת לסוג של יעוץ או אימון למתבגר 

קל להם יותר לשוחח על הנושאים הללו עם  גורם חיצוני ניטרלי.

אז הנה כמה נקודות שאני ממליצה לשים אליהן לב,

1. צפייה בפורנו על בסיס קבוע/ שבועי בגיל ההתבגרות בצורה שיטתית היא לא סבירה, איך נדע? רק אם נצליח לקיים אתם מערכת יחסים של אמון ופתיחות, מערכת יחסים שבה אנחנו משמעותיים עבורם, תאפשר לנו לסייע להם להבין שצפייה בפורנו לא מסייעת להם אלא פוגעת בהם.

2. חשוב שנבין האם הצפייה בפורנו שינתה את ההתייחסות של המתבגר/ת לבני המין השני?, כלומר האם ההבנה של המתבגר/ת את הסיטואציה, בפרשנות שלו הביאה אותו/ה לשינוי בהתייחסות שלו לזוגיות או ליחס לבן/ת המין הנשי.

3. לעתים, בני נוער מעדיפים לבלות מול המסך בצפייה בפורנו ולא לבלות בילוי פיזי עם חברים?, נורת אזהרה חשובה שצריך לשים לב אליה. מול המסך אין צורך להוכיח כלום, הם שולטים במצב, יחד עם זאת, הם עלולים להיפגע מהמסך כיוון שהפרשנות שלהם לסיטואציה במסך לא מתווכת.

4. הסלמה בשעות החשיפה לסרטי הפורנו - זה מאוד קשה לבקרה, שוב זה מחייב אותנו להיות בערנות מלאה 

5. צפייה בסרטי פורנו גורמת לאוננות בחלק מהמקרים, אוננות היא דבר טבעי בגיל הזה, שוב יש לוודא שזה לא הופך לנוהל של צפייה לצורך אוננות.

6. רגש - יותר נכון שחיקת רגשות - מתבגרים שצופים בסרטי פורנו לעתים מפסיקים להתרגש מדברים פשוטים. מנשיקה, ליטוף, ציפייה. הם מורגלים במסך למראות שלא קיימים במציאות, זה גורם לעתים לשחיקה של הרגש, סף הריגוש שלהם עולה. קשה לרגש אותם, זה משנה את ההתייחסות שלהם לזוגיות ואהבה.

7. מתבגרים לפעמים מגיעים למצב של חיים מול המסך וחיים במציאות, הם נמצאים מול המסך בדמות מסוימת ובמציאות בדמות אחרת. זה פוגע בהם בזהות שלהם את עצמם.

8. בושה/ הסתרה - ברוב המקרים הם מתביישים בזה, הם מעתיקים את הבושה הזו בחלק מהמקרים למציאות, זה פוגע בדימוי העצמי שלהם ובדימוי הגוף שלהם. מערכות אינטימיות הן לא בושה, הן לא סרט - ההבנה הזו חייבת להיות חלק מהפרשנות שלהם.

9. היסחפות - הם נסחפים בצפייה , לא מצליחים להתנתק , נתקעים בתוך המסך, זה מסקרן אותם ברמה לא סבירה/ סוג של התמכרות, מתחבר לשחיקת הרגש, זה כל הזמן מעלה את הרף של הריגוש.

10. פגיעה בדימוי העצמי שלהם כתוצאה מצפייה מוגזמת, עלולה לגרור אחריה תחושת אשם, אשמה באופן כללי 


כל אחת מהנקודות הללו צריכה להיות עבורכם איתות אזהרה.

גיל ההתבגרות מתחיל היום בגיל 8, גיל של נפרדות שבו הם רוצים להרגיש לבד. יחד עם  זאת , הם צריכים אותנו לידם כל הזמן.

הניגוד של בים הרצון לנפרדות לבין הצורך ביד חמה, תמיכה ומקום בטוח מקשה עליהם ומבלבל אותם. כדי לאפשר להם "מגרש ביתי" מוגן, מאפשר, מכיל, פתוח אנחנו חייבים להיות אתם ביחסים מיטביים , כאלו שיאפשרו לנו להיות משמעותיים עבורם בגיל הכי קריטי, הגיל בו מעוצבת אישיותם הבוגרת. 

אם חשובה לכם "טביעת האצבע" שלכם בהם, תפשילו שרוולים, שימו חיוך על הפנים, אוזניים פקוחות, הקשבה, סבלנות , חברות ונוכחות הורית מוגברת לתורך השגחה.