מריבות בן אחים - מה התפקיד של ההורים ?


2 דקות קריאה

אז מה התפקיד ההורי במערכה הזו ? מד"א/ כיבוי אש/ ער"ן/ בית המשפט ?

אחים הם קבוצת השווים, והבית הוא מגרש המשחקים הכי חשוב, בבית הם יכולים להתנסות בלמידה של כישורים חברתיים, בלמידה של דחיית סיפוקים והכי חשוב הם צריכים ללמוד להסתדר בכוחות עצמם, להכיר היטב את היכולות שלהם והכוחות שלהם.

שיח מכבד, מודלינג הורי מודל הורי נכון

לפעמים אנחנו המודל שלהם 

אז מה התפקיד שלנו ?

אחרי שהבנו שרוב המריבות הן בעצם מלחמה על תשומת הלב, שחרור של מצוקה/תסכול וקושי בדחיית סיפוקים.

ואחרי שהבנו שהבית הוא מגרש אימונים מרכזי לכישורי חיים, הנה כמה כללים חשובים:

1. אנחנו לא "סמי הכבאי" -  

לא להתערב, לא לנקוט עמדה, לא להאשים ולא לתפוס צד של אף אחד בתוך המריבה , 

התפקיד שלנו הוא לא לכבות שרפות, הוא לאפשר להם לבנות מערכות יחסים, או לפחות להתאמן בזה.

תמיד כשנתערב/ נתפוס צד - אחד מהצדדים יפגע, בלי שנרגיש יכול להיות שפגענו גם בילד שעמדנו לצידו, כי למדנו אותו לא להתמודד.

מעבר לזה ברוב המקרים אנחנו נכנסים באמצע סיטואציה ושופטים אותה ממקום לא נכון, לפעמים לפי עוצמת הבכי, הגיל, האירועים שקדמו למריבה, ברוב המקרים הפרשנות שלנו לא נכונה/ מדויקת ומושפעת מהרבה רגש, תסכול, פחד ועוד.

2. שיח ברבים 

השיח מולם במריבה חייב להיות ברבים : תסדרו בבקשה לבד, אני סומכ/ת עליכם, תפסיקו לצעוק וכו' - שיח בלשון רבים- הפנייה היא לכולם, חשוב לייצר תחושה של שיווין ערך.

3.אתם רק  מד"א/ ער"ן 

 בזמן מריבה התפקיד שלנו להקשיב, להזדהות לטפל אם יש בעיה ולא להתערב.

כמעט בכל התערבות שלנו אנחנו רק נבעיר את האש, יכול להיות שלטווח הקצר יהיה לנו "שקט" ונדמה יהיה לנו שפתרנו את הבעיה. חשוב שנבין שהשקט הזה הוא אשליה.

תמיד אחד מהילדים לא יהיה מרוצה מהשיפוט או מההתערבות שלנו וייפגע, ינטוש וירגיש שהוא נרמס. בדר"כ זה יהיה מגמתי והוא ירגיש שהוא שוב נרמס.

כשנצליח לא להתערב נאפשר לכל פרט במשפחה להבין את המגבלות של האחר, את הקשיים, היכולות, נקודות התורפה. הם ילמדו אאלימות פיזית ת הגבולות והמגבלות שלכל אחד מבני הבית וגם את הגבולות של עצמם.

מתי כן מתערבים ?

 - אנחנו נפריד כוחות פיזית בלבד, נשלח כל צד לכיוון אחר, נדבר ברבים ולא נקוט עמדה בתוך המריבה 

 אלימות מילולית - נבקש משתי הצדדים לדבר בכבוד אחד לשני/ה.

התערבות מאחורי הקלעים - ראשית אנחנו לא "מכים בברזל" כשהוא חם, בחינוך מחכים שהמצב יתקרר והילדים ירגעו.

רק אז יש מקום פנוי לשיח ולהקשבה.

התערבות מאחורי הקלעים היא שיחה עם הילדים על מה שקרה ממקום של להציג את הצד הנגדי ולאפשר להם להיות בחמלה אחד כלפי השני.

לשקף להם את המצב מנקודת מבט חיובית ופחות שיפוטית.


למה אנחנו בדר"כ בוחרים להתערב?

1. הילד הקטן/ החלש / הביישן ...

יש לנו רצון לגונן על החלש, הקטן וזה שלא מצליח להתמודד, בהתערבות שלנו אנחנו מנציחים את התואר הזה.

אנחנו מונעים מאותו ילד את תחושת המסוגלות שלו, זכרו מריבות בין אחים זה מגרש האימונים הכי מרכזי שלהם ללמידה של מערכות יחסים.

תאפשרו להם לשחק בזירה הזו, בחוץ הזירה הרבה יותר מאיימת ואתם לא תהיו שם לגונן, 

תאפשרו להם לפתח את שריר הזה של התנהלות בתוך מערכת יחסים.

2. התנפצות של החלום והפנטזיה

לכולנו יש חלום כזה של מוזיקה הרמונית , שקט, מערכות יחסים מושלמות, אהבה בין אחים וכו' 

הפנטזיות האלו מקורן בדר"כ מרצון לתקן/ לשחזר משהו שהיה לנו בילדות .

כשזה לא קורה זה מבעיר בנו סוג של תסכול, יש תחושה של מבוי סתום, של חנק, של חום שעולה מיד לתוך הראש.

ואז אנחנו לא בשליטה, כי אנחנו שיפוטיים לעצמנו, מרגישים שהנה נכשלנו במשימה הכי  חשובה שלנו, השלמות המשפחתית.

אז בבקשה מכם הורים יקרים , תנשמו, קחו אוויר

זה מצב טבעי ונורמלי, תאפשרו להם להתנסות, ללמוד, לשחק את המשחק הזה ולצאת משם חזקים, מסוגלים ויכולים 

אתם תהיו שם רק בחפ"ק החילוץ למקרה הצורך.

מודל הורי ואווירה משפחתית מאפשרת

תחושת ביטחון בתוך הבית, מרחב הקשבה, שיח מכבד של ההורים אחד לשני, שיח מכבד של ההורים כלפי הילדים 

מייצרים מודל לניהול קונפליקטים וניהול שיחות בחיים ובכלל.

הכלה, קבלה, העדר שיפוטיות, הקשבה מחזקים את תחושת הביטחון ומאפשרים מרחב נינוח שבו יש מקום לכולם.

במרחב כזה, הצורך בתחרות על מקומם ועל תשומת הלב מצטמצם ומכאן יש פחות מריבות בקבוצת השווים.


מריבות בן אחים - מה טוב יוצא מזה ?

כן, כן יש הרבה דברים טובים מאוד שהילדים שלנו יכולים לקחת מהסיטואציות האלו.

בטוח שמעתם את המונח הזה, בית ספר לחיים

אז בואו נדבר רגע מה לומדים בבית הספר הזה:

כהורים אנחנו מגדלים את הילדים שלנו לפי סט ערכים שאנחנו מאמינים בו 

לא תמיד סט הערכים הזה נמצא לנגד עינינו במודע, אולי כדאי לעצור רגע ולגבש כהורים מה סט הערכים הזה שחשוב לנו בגידול ילדינו.

לאן הספינה שלנו נוסעת? באיזה דרך היא עוברת בדרך ליעד להיות המשפחה המושלמת / הפנטזיה שלנו?

במריבות בן אחים לומדים בדר"כ הגינות, כבוד הדדי, התחשבות וראיית האחר.

אם אלו ערכים שחשובים לכם בגידול הילדים שלכם אז הנה הדרך להשיג אותם, אם הם לא הערכים המובילים שלכם (וזה בסדר גמור, לכל משפחה יש את הדרך שלה) עדיין, הערכים הללו הם ערכים לחיים בריאים, מאפשרים ומוצלחים יותר.

המציאות מכה בנו: כן כן , פתאום הם רבים ואנחנו מתעוררים מחלום הפנטזיה ונבהלים.

אז במקום להיבהל מהמציאות, בואו ננצל אותה ללמידה, להתפתחות.

שהעניינים מתקררים מקיימים שיח כנה, בלי שיפוט, בלי האשמה עם המון הכלה והקשבה.

שיח כזה מלמד אותם איך לנהל קונפליקטים בחייהם הבוגרים, איך לדחות סיפוקים, איך להתחשב באחר ועוד הרבה מאוד דברים על הדרך.

מעבר לזה המודל ההורי שלנו כמודל חמל, קשוב, לא שיפוטי הוא מודל מצוין עבורם לחייהם הבוגרים.


לסיכום מה יוצא לנו מזה ?

שיפור יכולת ההתמודדות 

חיזוק תחושת המסוגלות 

חיזוק תחושת הערך העצמי 

חיזוק תחושת השייכות 

דחיית סיפוקים 

קבלת האחר 

הכרת הגבולות והמגבלות שלי ושל האחר

כבוד הדדי 

חיזוק שריר הסליחה, החמלה והיכולת להתפייס ולהמשיך הלאה במקום להדחיק ולחיות במרמור

חיזוק הכישורים החברתיים - אמפתיה, יכולת הסתגלות, תחושת בטחון.


רגשות רגשות רגשות 

שיח מאפשר ומלמד שחרור רגשות, 

הכלה מאפשרת מקום בטוח לשחרור רגשות מכאיבים, במקום הדחקה של הרגשות הללו.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רגש מכאיב כמו קנאה, כעס, תסכול ועוד, היא דרך שיח ומתן מקום לרגש הזה בלי שיפוט

זה משפר את הרווחה הנפשית של כולם ומאפשר להם לגדול בריא ויציב עם עמוד שדרה חזק, כזה שעומד בהמון קשיים שמכים בכולנו במציאות 

שיחה משפחתית /ארוחה משפחתית הם כלי אפקטיבי מאוד שבאמצעותו ניתן לייצר אוירה נינוחה, הורדת מתח ומתן תיווך ועזרה לילדים לפתור מריבות וויכוחים בינהם. 

בשיחה משפחתית אני ממליצה לא לכפות השתתפות, אני בטוחה שאם האווירה תהייה נינוחה וחסרת שיפוט הם יגיעו לבד ואז האפקטיביות של השיח מוכפלת.

בתפקיד ההורי אנחנו מתווכים

מציגים את 2 הצדדים ומאפשרים שיח מכבד, בשלב זה  לא שופטים, לא פותרים בעיות, לא נותנים עצות.

לאחר שכל הצדדים הביעו את דעתם, הציגו את הרגשות, דברו על הכאב, על איך הסיטואציה נראית מהצד שלהם 

אפשר לבקש מהם להציע פתרונות לעכשיו ולפעם הבאה

כאן, אם יש צורך ניתן להציג את דעתנו ולהציע הצעות - שימו לב שאתם לא תופסים צד 


שיח משפחתי, ארוחת משפחתית, מריבות בן אחים ,שיח משפחתי

ולכם הורים יקרים לסיום - כמה מילות עידוד 

זה אכן אתגר לא פשוט, 

התמודדות אישית משולבת במירוץ החיים וברצון לשלמות, לקרבה ולהרמוניה 

זו המציאות של כולם וזו גם המציאות של החיים, הבית הוא מגרש האימונים המרכזי והמשמעותי ביותר בחייו של ילד 

נצלו את המריבות האלו לטיפוח של שדה האימונים המשפחתי, תאפשרו להם להיות באימון מוגן ושמור, בתנאים מיטביים להתפתחות מעצימה לחייהם הבוגרים 

תלמדו אותם גמישות, חמלה, אהבת אדם, הכלה והקשבה 

כל אלו קודם כל באמצעות מודל הורי נכון 

בהצלחה , קחו נשימה אתם בדרך הנכונה 

מוזמנים לקרוא פוסט נוסף בנושא - שמדבר על הסיבות למריבות לחצו פה

יש לכם שאלות נוספות? מוזמנים לכתוב לי בתגובות למטה 

או ישירות לנייד שלי 

או ישירות לתיבת המייל שלי 

רוצה להישאר בקשר איתי וקבל מידע רלוונטי ? לחץ פה

 

כותבת המאמר : ליאורה חיים, מנחת הורים ומתבגרים מוסמכת, בוגרת תואר שני בחינוך מיוחד 

מנחת קבוצות מוסמכת מטעם מכללת גישות 

יועצת ומנטורית להורים/ נשים ומתבגרים/ןת

מרצה בנושא יחסים במשפחה, פסיכולוגיה חיובית, תקשורת מקרבת, מתבגרים ברשתות החברתיות ועוד.